אבישי רביב


Free Web Hosting with Website Builder
הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח/ת התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותב/ת.
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

אבישי רביב (נולד ב־8 ביוני 1967) היה פעיל אלים של תנועת כך, שבשנת 1988 גויס כסוכן של המחלקה היהודית בשב"כ, תפקיד זה מילא עד לחשיפתו כסוכן מדיח בחודש נובמבר שנת 1995.בזמן העסקתו על ידי המחלקה היהודית של השב"כ , השתתף רביב בפעילויות אלימות רבות, הקים שני ארגוני מחתרת פיקטיביים וקרא לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.


תוכן עניינים

ביוגראפיה

פעילות עד תקופת ממשלת רבין

רביב עשה את שירותו הצבאי בחטיבת "גבעתי",שם נפצע במהלך השירות והוגדר כנכה צה"ל. לאחר שיחרורו מצה"ל הפך רביב לפעיל שולי בתנועת "כך" באזור ירושלים. במהלך התפרעות אלימה של פעילי תנועת כך בשנת 1987, נעצר אבישי רביב על ידי המשטרה ובזמן מעצרו, הוצע לו על ידי המחלקה היהודית בשב"כ, לעבוד כסוכן בין חבריו לתנועה. באותה תקופה תנועת כך הייתה עדיין תנועה חוקית ופעילותה התרכזה בכפר תפוח, בירושלים ובחברון.רביב התגורר בחברון, שם היה השתתף בפעילות אלימה נגד תושבים ערבים. שם גם נישא בשנת 1990 לעולה חדשה מרוסיה.

פעילות באוניברסיטת תל אביב בתקופת ממשלת רבין השניה

לאחר גירושיו עבר רביב להתגורר בת"א שם התקבל ללימודים באוניברסיטת ת"א ונבחר למועצת אגודת הסטודנטים. ניתן לציין כי במועצת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב היה באותה תקופה רוב מוחלט לתומכי מרץ ונציגות קטנה של תומכי מפלגת העבודה. עד היום לא ברור איך רביב, כנציג תנועת "כך" , הצליח להבחר למועצת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב בה לא היה שום ייצוג לתומכי מפלגות ימניות ,כמו הליכוד, המפד"ל , או צומת בה בשעה שב"תא הסטודנטים" של "כך" היה חבר אחד בלבד, חוץ מרביב עצמו. בתקופת לימודיו באוניברסיטת תל אביב זכה רביב לחשיפתו הציבורית הראשונה.יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א היה באותה התקופה, עיסאם קדור, דרוזי בעל עבר קרבי בצה"ל. רביב ניסה לתקוף אותו במהלך ישיבת אגודת הסטודנטים, איים על חייו וכינה אותו "בוגד". עקב תקרית זאת , ותקרית נוספת בה ניסה רביב לתקוף את חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, סולק רביב מלימודיו באוניברסיטת ת"א. יש לציין כי באותה תקופה, התנערו פעילי תנועת "כך", שאז הייתה עדיין תנועה חוקית , מכל קשר עם פעילות רביב.

ארגון דב ,מערת המכפלה ויורם שקולניק

לאחר שגורש רביב מאוניברסיטת תל אביב, בעודו מגיש ערעור על סילוקו, ניסה רביב לחדש את פעילותו של ארגון "דב" (ר"ת דיכוי בוגדים) שהיה ארגון סטודנטים ימני קיצוני שפעל בשנים 1971-1972. הניסיון הזה לא צלח ולא הניב דבר, למעט כמה הודעות לתקשורת, שכבר הייתה מיודעת הייטב לרביב, סוכן השב"כ. באותה התקופה החזיק רביב משרד בן ארבעה חדרים באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב. המשרד עמד ריק רב הזמן, ורביב לא הצליח להסביר מאין לו המשאבים לאחזקת משרדו ורכבו החדש וגם לא יכול היה לפרט את מקורות המחיה שלו.
מיד לאחר הטבח במערת המכפלה, והוצאתה של תנועת "כך" מחוץ לחוק, נמלט רביב, שהיה אז פעיל כך המפורסם ביותר, מתל אביב והסתתר בביתו הנטוש של יורם שקולניק, מתנחל שהיה עצור אז בחשד שירה במחבל כפות. רביב הסגיר את מקום מחבואו ונעצר לחקירה ויומיים אחר כך שוחרר. מעצרו של רביב התבצע סמוך מאוד לקביעת גזר הדין במשפט שקולניק, ואימו של שקולניק האשימה את רביב בגזר הדין החמור שהוטל אז על בנה.

פעילות באוניברסיטת בר אילן ו"הקמת" ארגון אייל

לאחר שניכשלו ניסיונותיו של רביב לחזור ללימודים באוניברסיטת תל אביב, הוא התקבל לחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.

מפעולותיו

קיים ויכוח ציבורי אלו מפעולותיו בוצעו בהוראת מפעיליו ואלו ביוזמתו האישית. להלן סקירה חלקית של אירועים במהלך היותו סוכן שב"כ פעיל:

  • נישואים לנערה דתייה, ככל הנראה על מנת לבסס את אמינותו כסוכן.
  • לקיחת אחריות על רצח ערבים בחלחול בספטמבר 1995 (הרצח בוצע על ידי ערבים על רקע פלילי). בעקבות דבריו של רביב ביקש יוסי שריד לפנות את היישוב היהודי בחברון.
  • הקמת ארגון אי"ל.
  • ביום טקסים קיצוניים שהתבצעו בהשתתפות כתב בערוץ הראשון איתן אורן. רביב היה אחראי, בין היתר, להשבעת חברי הארגון בהר הרצל ובנחלת יצחק. בשנת 1994 צילום "קייטנה" בקרית ארבע ובה אחזו ילדים בנשק והשמיעו קריאות שבח למעשי אלימות ליד קברו של ברוך גולדשטיין.
  • מפגש פוליטי עם אנשי חמאס ברצועת עזה.
  • תקיפה של אישי ציבור ומפקדי צבא ובהם: יוסי שריד, שולמית אלוני, האלוף אילן בירן והרב שלמה אבינר.
  • הסתה ברורה ומפורשת לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. ציטוט מדו"ח ועדת שמגר: "אבישי רביב התבטא בחריפות נגד ראש הממשלה וטען כי חל עליו דין רודף וכי מותר, לכן, לפגוע בו" (בפני הוועדה היו עדויות של מספר שומעות).

רביב ביצע פעולות אלימות רבות נגד ערבים וכנגד פוליטיקאים יהודים. פרקליטת המדינה דאז, דורית ביניש, הורתה לסגור תיקים פליליים שנפתחו נגד רביב. לימים הושמעה ביקורת רבה נגד הפרקליטות והשב"כ על דרך הפעלתו של רביב.

את עובדת היותו של רביב סוכן שב"כ חשפו, לאחר רצח יצחק רבין, כתב הערוץ הראשון אמנון אברמוביץ' וחבר הכנסת בני אלון.

הוכח שרביב לא היה זה אשר לקח מידי שני נערים את הכרזה שבה הוצג רבין לבוש במדי אס אס ונופף בו בהפגנת הימין בכיכר ציון בירושלים. שני הנערים הודו במשפטם כי רביב לא היה קשור לעניין, ורביב אף יצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף שנעשתה לו.

המשפט

לאחר שנחשפה עובדת היותו סוכן השב"כ בקרב הימין בישראל, נשמעו קריאות, בעיקר בימין, להעמידו לדין. הוא הואשם באי מניעת פשע בשל הטענה שידע על כוונותיו של יגאל עמיר אך לא דיווח עליהן למפעיליו בשב"כ, ובתמיכה בארגון טרור (אי"ל). נגד רביב הוגש בסופו של דבר באפריל 1999 כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, ממנו הושמט מאוחר יותר האישום השני. ב־31 במרץ 2003 זוכה רביב במשפט מכל אשמה. בהכרעת הדין בתיק נכתב בין היתר:

הטעם השני נוגע למבנה אישיותו של הנאשם, כפי שניתן ללמוד עליו ממקורות שונים שהובאו בפנינו. הנאשם תואר, בין היתר, כאדם ילדותי באופיו, בעל רמה אישית נמוכה אשר אינו יודע להבדיל בין עיקר לטפל. רופאה פסיכיאטרית אשר זומנה כעדת הגנה מטעמו של הנאשם תיארה אותו כאדם בעל הפרעה אישיותית נרציסטית. מכאן מסקנתנו, שאין מדובר באדם בעל רמה אישית גבוהה, חוסן פנימי וביטחון עצמי, אלא באדם בעל אישיות חלשה, תלותית משהו, "המבקשת למצוא חן", אשר לגביה קיים סיכון של מתן הודאת שווא.

הטעם השלישי עניינו בנסיבות חייו של הנאשם בשמונה השנים אשר קדמו לרצח. בהכרעת הדין נאמר, כי לא יהיה מוגזם לומר כי בשמונה שנות הפעלתו כסוכן, חי הנאשם ב"עולם השקר". הוא היה נתון בהעמדת פנים מתמדת. הוא שיקר את סובביו, את הוריו, את אישתו דאז, את התקשורת ואפילו את השב"כ.

היסוד המשפטי לזיכוי היה הקושי לקבל את זיכרון הדברים של חוקרי השב"כ אשר חקרו את רביב לאחר רצח ראש הממשלה כראיה במשפטו, וכן עדותו של הרוצח עצמו, יגאל עמיר.

ראו גם

קישורים חיצוניים







Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History