
| אוקראינית (Українська мова) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | אוקראינה, פולין, סלובקיה, מולדובה בחבל טראנסניסטריה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | מזרח אירופה |
| סך כל הדוברים: | כ-51,000,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | כ-51,000,000 |
| שיטת הכתב: | |
| דירוג: | ה-26 המדוברת ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית בלטו-סלאבית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | אוקראינה, חבל טראנסניסטריה במולדובה |
| גוף מפקח: | האקדמיה הלאומית למדעים |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות וככזו היא דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית. אוקראינית מדוברת בפי 51 מיליון בני אדם, מהם 41 מיליון באוקראינה המהווים 83% מהאוכלוסייה. האוקראינית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי.
תוכן עניינים |
Аа - נהגה כפתח.
Ее - נהגה כצרה.
Іі - נהגה כחיריק.
Ии - נהגה כחיריק עמוק יותר.
Оо - נהגה כחולם.
Уу - נהגה כקובוץ.
Її - נהגה כיוד עיצורית עם חיריק אחריו.
Бб - נהגה כבי"ת דגושה.
Вв - נהגה בין בי"ת רפויה לו"ו.
Гг - נהגה כה"א צלילית.
Ґґ - נהגה כגימ"ל דגושה.
Дд - נהגה כדל"ת דגושה.
Зз - נהגה כזי"ן.
Жж - נהגה כ-ז'.
Йй - נהגה כיו"ד עיצורית(כמו Y האנגלית).
Кк - נהגה ככ"ף דגושה.
Лл - נהגה כלמ"ד.
Мм - נהגה כמ"ם.
Нн - נהגה כנו"ן.
Пп - נהגה כפ"ה דגושה.
Рр - נהגה כרי"ש מתגלגלת.
Сс - נהגה כסמ"ך.
Тт - נהגה כת"ו.
Фф - נהגה כפ"ה רפויה.
Хх - נהגה ככ"ף רפויה.
Цц - נהגה כצד"י.
Чч - נהגה צ'.
Шш - נהגה כשי"ן ימנית.
Щщ - נהגה שצ'.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
האוקראינית מכילה מילים רבות בעלות מקור פולני, אך הינן מבוטאות ללא "השריקות" האופייניות לפולנית. כמו כן מכילה האוקראינית מספר מילים השאולות מטורקית.
| שפות סלאביות | |
|---|---|
| מזרחיות | רוסית | אוקראינית | בלארוסית | רוסינית |
| מערביות | פולנית | צ'כית | סלובקית | שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית | קשובית |
| דרומיות | בולגרית | מקדונית | סלאבית כנסייתית עתיקה | סלובנית | סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית |
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History