אזרבייג'ן
| הרפובליקה של אזרבייג'ן | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: אין | |||||
| המנון לאומי: המנון אזרבייג'ן | |||||
 |
|||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה רשמית | אזרית | ||||
| עיר בירה | באקו 40°22′N 49°53′E |
||||
| העיר הגדולה ביותר | באקו | ||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא אילהם אלייב ארטור ראסיזאדה |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
פירוק ברית המועצות מברית המועצות 30 באוגוסט 1991 |
||||
| שטח אחוז מים |
86,600 קמ"ר זניח 112 בעולם |
||||
| אוכלוסייה (2005) צפיפות: |
7,868,385 נפש 90 נפש לקמ"ר 89 בעולם |
||||
| תמ"ג (2005) תמ"ג לנפש: |
37,841 מיליון $ 4,809 $ 88 בעולם |
||||
| מטבע | מאנאט אזרבייג'ני (AZM) | ||||
| אזור זמן | UTC +4 | ||||
| סיומת אינטרנט | az | ||||
| קידומת בינלאומית | 994+ | ||||
הרפובליקה של אזרבייג'ן (אזרית Azərbaycan Respublikası) היא מדינה בקווקז הסמוכה לים הכספי. היא גובלת ברוסיה בצפון, גאורגיה וארמניה במערב ואיראן בדרום. לרפובליקת נחיצ'בן, שהיא גם חלק מהמדינה יש גבול בן 9 קילומטר בנוסף עם טורקיה.
תוכן עניינים |
היסטוריה
לאחר נפילת האימפריה הרוסית במהלך מלחמת העולם הראשונה, הכריזה אזרבייג'ן על עצמאות והקימה את הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן. מדינה זו, אשר הייתה לרפובליקה האיסלאמית הראשונה בהיסטוריה שרדה במשך שנתיים בלבד, בין השנים 1918-1920. ב-1920 נכבשה אזרבייג'ן על ידי הצבא האדום וסופחה לברית המועצות וב-1936 היא הוכרזה כרפובליקה סובייטית.
אזרבייג'ן זכתה בעצמאותה בשנית עם נפילת ברית-המועצות בשנת 1991. אזרבייג'ן וארמניה נאבקות על הבעלות על אזור בשם נגורנו קרבאך. בשנת 1994 נחתם הסכם הפסקת אש בין המדינות אך עדיין אין בנמצא פתרון לסכסוך באזור זה (רוב תושביו ארמנים). אזרבייג'ן איבדה שליטה על חלקים נרחבים מן האזור והיא נאלצת לדאוג לרווחתם של כ-800,000 פליטים אשר נמלטו או גורשו ממנו.
פוליטיקה
אזרבייג'ן היא רפובליקה נשיאותית. הנשיא נבחר לכהונה בת 5 שנים ואחראי, בין השאר, על מינוי השרים בממשלה. בית המחוקקים האזרי מונה 125 חברים אשר נבחרים בבחירות כלליות. הנשיא וראש הממשלה אינם חברים בבית המחוקקים. אזרבייג'ן מכריזה על שוויון זכויות ללא הבדל דת, גזע ומין.
כלכלה
אזרבייג'ן היא ארץ חקלאית בעיקרה, ויותר מ-40% מתושביה כפריים. כ-18% משטח המדינה מעובדים. החקלאות באזרבייג'ן היא חקלאות שלחין ברובה השקיה מלאכותית, והיא מהווה כשליש מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי). באזור השפלה, חקלאי אזרבייג'ן מגדלים, בין השאר, כותנה, פירות, חיטה, תה, טבק ומינים רבים של ירקות. תולעי המשי מגודלות באזרבייג'ן לייצור משי טבעי לתעשיית הטקסטיל. כן מגדלים בקר, כבשים ועזים, בקרבת האזור ההררי במדינה.
הדייגים האזרבייג'נים דגים פירות ים ודגים בים הכספי הגובל במדינה.
 |
ערך מורחב – צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן |
מוצרי התעשייה העיקריים הם מוצרי הנפט, דשנים, כימיקלים, מלט, מוצרי בשר, טקסטיל וקוויאר. באזרבייג'ן ישנם שדות גדולים של נפט וגז טבעי, אבל הפוטנציאל שלהם מנוצל רק באופן חלקי בשל אי היציבות הפוליטית באזור. עם זאת, כ-70% מההכנסות של אזרבייג'ן מיצוא מקורם במוצרי נפט. באזרבייג'ן משאבי טבע נוספים, ובהם ברזל, בוקסיט, נחושת, עופרת, אבץ ומלח.
השוק האזרביג'ני הוא דינמי ומתפתח במהירות, עובדה זו באה לידי ביטוי בצמיחה גבוהה בתמ"ג השנתי.
גאוגרפיה
אזרבייג'ן ממוקמת במערב אסיה לחוף הים הכספי, היא גובלת עם רוסיה וגאורגיה בצפון, ארמניה במערב, ואיראן בדרום.
פני השטח של המדינה מאוד הררים (הרי הקווקז), כאשר 50% הם ההרים הנמצאים במרכז המדינה. במזרח קיים שטח מישור רחב המשתפל לעבר הים הכספי. יש לציין שכ־11% משטחי הארץ מעוירים.
האקלים באזרבייג'ן הוא צחיח בכל חלקי המדינה פרט לאזור הדרום-מזרחי. באזור הדרום-מזרחי הטמפרטורה נעה בין 6 מעלות צלזיוס בחורף ל-26 מעלות בקיץ (ממוצע). באזורים ההרריים, הטמפרטורה נעה בין 12 מעלות בקיץ ל-9- בחורף. כמות המשקעים השנתית נעה בין 200 ל-400 מ"מ בשנה. הכמות הנמוכה ביותר נמדדת בדרך-כלל באזור הצפון-מזרחי. באזור הדרום-מזרחי, לעומת-זאת, האקלים לח בהרבה וכמות המשקעים יכולה להגיע ל-1300 מ"מ בשנה. ברוב חלקי המדינה, העונות הגשומות ביותר הן האביב והסתיו ואילו הקיץ הוא העונה החמה ביותר.
מקווי המים של המדינה הם ימת מינגאצאור, נהר קורה ויובליו (הגדול ביניהם הוא אראקס).
דמוגרפיה
אוכלוסיית אזרבייג'ן מונה כ-8.6 מיליון איש (נכון למרץ 2008), 90.6% מהם ממוצא אזרי (הערכה מ1999). 1.8% מהאוכלוסייה היא ממוצא רוסי. בעבר, הייתה אוכלוסייה זו גדולה יותר אך תושבים רוסים רבים יצאו מן המדינה לאחר שקיבלה עצמאות. אזרים רבים היגרו לאזרבייג'ן מארמניה בעקבות הסכסוך הממושך בין שתי המדינות. מנגד, כמעט כל אוכלוסיית הארמנים באזרבייג'ן התיישבה במוקד הסכסוך - חבל הארץ נגורנו קרבאך. מלבד הקבוצות האתניות שנוזכרו לעיל, ישנן עוד קבוצות אתניות רבות באזרבייג'ן אך הן קטנות במיוחד ואינן משפיעות על המבנה הדמוגרפי.
רוב רובם של תושבי אזרבייג'ן הם מוסלמים שיעים. דתות נוספות הן האסלאם הסוני והנצרות. מלבד אלה ניתן למצוא באזרבייג'ן מבחר נרחב של דתות וכתות, ביניהן גם היהדות. רוב תושבי אזרבייג'ן מתייחסים לדת כעניין סמלי ומסורתי וגישתם לחיים היא חילונית בעיקרה.
יהדות אזרבייג'ן
|
|
ערך מורחב – יהדות אזרבייג'ן |
במדינה זו חיים יהודים עוד מימי הביניים המוקדמים. עם התפתחותה של תעשיית הנפט בבאקו גדלה הקהילה. בשנת 1979 נימנו בה 35,000 יהודים. כיום מונה הקהילה היהודית מאות בודדים. בבאקו ישנם שני בתי כנסת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אזרבייג'ן |
- אזרבייג'ן, באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (אנגלית)
| מדינות אירופה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות חבר העמים | |||
|---|---|---|---|
|
| ארגון המדינות האסלאמיות | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות ברית המועצות לשעבר | |||
|---|---|---|---|
|
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History