איירבוס A380

איירבוס A380
מאפיינים כלליים
צוות	2
נוסעים	525 עד 853
ממדים
אורך	73 מטר
גובה	24.1 מטר
מוטת כנפיים	79.8 מטר
שטח כנפיים	845 מ"ר
משקל ריק	276,800 ק"ג
משקל המראה מרבי	560,000 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית	0.96 מאך
טווח טיסה מרבי	15,200 ק"מ
הנעה
ארבעה מנועי טורבו-מניפה

תא הטייס של ה- A380 עם צגי מחשב, מקלדות וג'ויסטיקים בצדדים

מנוע טרנט 900 של רולס רויס על כנף האיירבוס A380

איירבוס A380 המכונה "סופר-ג'מבו" הוא מטוס הנוסעים הגדול בעולם. במטוס יש שתי קומות מלאות לכל אורכו, ומניעים אותו ארבעה מנועי טורבו-מניפה. המטוס מיוצר על ידי חברת איירבוס, שהיא מיזם משותף של מדינות אירופה (גרמניה, בריטניה, צרפת וספרד), שנועד להתחרות ביצרנית המטוסים האמריקנית בואינג. מפעלי החברה ממוקמים בכל אירופה (הכנפיים מיוצרות בבריטניה, הזנב בספרד וכדומה), כל חלקי המטוס מובלים מכל רחבי אירופה דרך האוויר, הים והיבשה למפעל הרכבה הראשי שנבנה במיוחד עבור מטוס זה בטולוז, צרפת. הממדים הגדולים שלו מאפשרים התקנת תוספות שלא היו קיימות עד היום במטוסי נוסעים מסחריים כמו: חדר כושר, מזנונים וברים, חדרי תפילה, חנויות דיוטי פרי, חדרי ישיבות ועוד.

טיסת הניסוי הראשונה של המטוס נערכה ב-27 באפריל 2005. ב-15 באוקטובר 2007 נמסר מטוס האירבוס A380 הראשון לחברת סינגפור איירליינס וב-25 באוקטובר 2007 טס את טיסתו המסחרית הראשונה מסינגפור לסידני. על סיפון המטוס היו 455 נוסעים, אשר חלקם שילמו עשרות אלפי דולרים עבור התענוג ההיסטורי, כל הכנסות הטיסה נתרמו על ידי חברת התעופה למטרות צדקה^[1].

תכנון

בתחילת דרכו, המטוס ימכר בשתי גרסאות שונות: A380-800, גרסת הנוסעים ו-A380-800F, גרסת המטען. גרסת הנוסעים תוכל לשאת 555 נוסעים בתצורה רגילה (שלוש מחלקות: ראשונה, עסקים ותיירים), ועד 800 נוסעים בתצורת מחלקת תיירים בלבד. טווח הטיסה המרבי של גרסה זו הינו 14,800 קילומטר. גרסת המטען של המטוס תוכל לשאת משקל של עד 150 טון עם טווח טיסה מרבי של 10,400 קילומטר.

תא הטייס

איירבוס דאגה כי עיצובו הראשוני של תא הטייס, נוהלי הפעילות בו ותגובות המטוס באוויר יהיו דומים לאלו של מטוסי אירבוס קודמים, כדי לצמצם את מחירי הסבת הצוות של חברות התעופה השונות למטוס החדש. כל המחוונים בתא הטייס דיגיטליים ומוצגים על גבי שמונה מסכי LCD בגודל 6 על 8 אינץ' הניתנים להתאמה הכוללים: שני מסכי טיסה ראשיים (PFD), שני מסכי ניווט, מסך אחד לנתוני המנועים, מסך אחד לנתוני המערכות ושני מסכים רב תכליתיים. צורה זו של עיצוב תא הטייס מכונה "קוקפיט מזכוכית" (Glass Cockpit), המערכת כוללת שתי מקלדות QWERTY מלאות נשלפות עם כדור עקיבה וממשק "הצְבַּע והקלק" קל לשימוש. השליטה על המטוס מתבצעת בטכנולגיית "טוס-על-חוט" (Fly-by-Wire) באמצעות ג'ויסטיק אלקטרוני בכל צד ללא חיבורים מכניים למשטחי השליטה, כמקובל במרבית מטוסי הנוסעים המודרניים. שני מסכי תצוגה עילית (HUD) יוצעו כאופציה.

מנועים

המטוס מוצע עם שני סוגים שונים של מנועי טורבו-מניפה, מנוע רולס רויס Trent 900 או מנוע GP7200 Engine Alliance. הפחתת רעשים הייתה דרישה חשובה בתכנון ה- A380 והשפיעה רבות על תכנון המנועים, שני סוגי המנועים עומדים בתקן הרעש בהמראה ונחיתה של שדה התעופה היתרו בלונדון. מאפיין יוצא דופן של המטוס הוא שרק בשניים מתוך ארבעת מנועיו מותקנת מערכת להיפוך הדחף. המנועים יכולים לפעול על תערובת של דלק סילוני סינתטי ושל רכיבי גז טבעי.

חומרים מתקדמים

המטוס בנוי ברובו מאלומיניום תוך שימוש נרחב בחומרים מורכבים, בין השאר בחלקו העליון של גוף המטוס ובקצות המאזנות. ה-A380 הוא המטוס המסחרי הראשון בעולם שבסיס הכנף שלו עשוי מפלסטיק מחוזק בסיבי פחם.

נוחות

גודלו העצום של המטוס מאפשר לחברות התעופה המעוניינות בכך להכניס מותרות שונות שלא נראו עד כה באוויר: מקלחות, משרדים, אזורי משחק לילדים, חדר כושר, בר, חנויות דיוטי פרי, אזור עישון ואף קזינו קטן. חרף כך, סביר כי מתקנים שכאלה לא יהפכו לשכיחים ורוב חברות התעופה יעדיפו להשתמש בתוספת המקום כדי להגדיל את מספר מקומות הישיבה.

מפרט

חתך של הקבינה במחלקת התיירים

השוואה בין גדלי מטוסי נוסעים שונים, באדום מוצג ה- A380 (בכחול מוצג בואינג 747-8)

• מחיר: כ- 280 מיליון דולר

מכירות

A380 הראשון שנכנס לשירות פעיל, בצבעי Singapore Airlines, חברת התעופה של סינגפור.

עיצוב פנים אפשרי ל-A380

A380 לקראת נחיתה לאחר טיסת הבכורה

למרות מחירם הגבוה, מספר רב של מטוסים (כ-150) כבר הוזמן על ידי מספר חברות תעופה גדולות. ביניהן אייר פראנס הצרפתית, לופטהנזה הגרמנית, קוואנטס האוסטרלית, וירג'ין אטלנטיק, סינגפור איירליינס ואמירטס, חברת התעופה של איחוד האמירויות במפרץ הפרסי). מסירת המטוסים הראשונים תוכננה לשנת 2006, אך שרשרת של עיכובים גרמה לדחיות חוזרות ונשנות של תאריך המסירה, וכאמור, המטוס הראשון נמסר רק באוקטובר 2007 לחברת התעופה הסינגפורית. בין הבעיות, תקלות לא צפויות בחיווט מערכות המטוס, בעיקר בשל דרישות חברות התעופה להתאמות אישיות לכל חברה והחלפת חלק ניכר מהחווט בכבלי אלומיניום במקום כבלי נחושת כדי לחסוך במשקל. יש גם בעיות הנובעות מן העובדה שחלקים שונים של המטוס מורכבים במדינות שונות. עיכובים אלה גרמו הפסדי ענק ל-EADS, חברת האם של איירבוס, והביאו להתפטרותו של המנכ"ל, ניאל פורז'אר, מנהל הייצור ובכירים אחרים בחברה. בין השאר, גרמו ההפסדים להגדלת אומדן מספר המטוסים שתידרש איירבוס למכור על-מנת לכסות את עלויות הפיתוח והייצור ל-300; מספר זה הוא גדול מאוד, אם כי ההערכה כיום לקיבולת השוק למטוסים מסוג זה נעה בין 800 ל-1,200.

הזמנות נוספות למטוס מתעכבות, לאחר שהתגלה שיש להתאים תשתיות בשדות התעופה שבהם ינחת, בגלל גודלו ומשקלו הרב.

ב-4 במרץ 2007 ביטלה חברת UPS את עשרת המטוסים שהזמינה כיוון שהיא "כבר לא בטוחה" שיצרנית המטוסים תוכל לעמוד בתאריכי האספקה. ההזמנה מוערכת ב-2.8 מיליארד דולר. זו היא אחת המכות הקשות שהונחתו על חברת איירבוס ועל המטוס.

הזמנות לפי לקוח

חברת תעופה	שנת אספקה	סוג			מנוע
		A380-800	A380-800F	אופציה	EA	RR
אייר פראנס	2009	10		4	*
China Southern	2008	5				*
אמירטס	2008	43			*
Etihad Airways	2008[2]	4				*
ILFC[3]	2013	10		4	4
Kingfisher Airlines	2010	5
קוריאן אייר	2008	5		3	*
לופטהאנזה	2009	15		10		*
מלזיה איירליינס	2008	6				*
קוואנטס	2008	20		4
קטאר איירווייז	2009	2		2
סינגפור איירליינס	2007	19		6		10
תאי אירווייז אינטרנשיונל	2010	6
וירג'ין אטלנטיק	2013	6		6
אל-וליד בן טלאל [1][2]		1
סה"כ לסוג		157	0	39	72	66
סך הכל		157  (מובטח: 156)			138

קישורים חיצוניים

• אתר איירבוס
• טיסה ראשונה של A380 לארצות הברית

‏

הערות שוליים

1. ^ מטוס הנוסעים הגדול בעולם נכנס לשירות סדיר
2. ^ http://www.asiatraveltips.com/news05/211-A380.shtml
3. ^ http://www.flightglobal.com/Articles/2006/12/04/Navigation/177/210965/ILFC+to+defer+its+Airbus+A380+order+until+at+least+2013%2c+ditching+freighter+variants+for+passenger.html

Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History