אילן רמון
 |
|
| פרופיל אסטרונאוט | |
| לאומיות | ישראלי  |
| בחירה לאסטרונאוט | 1996 |
| פרישה | נהרג באסון מעבורת החלל קולומביה |
| זמן שהייה בחלל | 15 ימים, 22 שעות ו-20 דקות |
| נולד | 20 ביוני 1954 |
| מקום לידה | רמת גן, ישראל |
| נפטר | 1 בפברואר 2003 |
| מקום פטירה | שמי טקסס, באסון מעבורת החלל קולומביה |
| משימות | |
| STS-107 |  |
אלוף משנה אילן רמון (20 ביוני 1954 - 1 בפברואר 2003), טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה
נעוריו ותחילת דרכו
רמון נולד ב־20 ביוני 1954 ברמת גן, בן לטוניה ואליעזר וולפרמן. בשנת 1962, בעת שלמד בבית הספר היסודי, עברה המשפחה לגור בבאר שבע. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר.
שירותו בחיל האוויר
באוגוסט 1972 התגייס לחיל האוויר והחל קורס טיס, שאותו עזב לאחר שמונה חודשים עקב בעיית בריאות. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו הצליח לבצע נטישה ממטוס צוקית (לצוקית אין מושב מפלט). בשנת 1974 סיים את הקורס כחניך מצטיין. רמון שירת כטייס קרב, וטס במטוסי מיראז' 3 וסקייהוק. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה-F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.
לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: ב-1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק בתור הזוטר והצעיר מבין הטייסים. הוא היה האחרון במבנה ולאחר שלא ענה למספר קריאות בקשר חבריו חששו לחייו אך בסופו של דבר השיב להם. שנה לאחר מכן הוא השתתף במלחמת לבנון. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, מיראז' ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על F-16.
ב-20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו-266), באחד מהמטוסים היה אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים התרסקו.
ב-1983 פנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב, וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים.
שנה לאחר קבלת התואר, חזר רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת פנטום. הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: תחילה מונה לפקד על טייסת F-16, אחר כך מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף משנה. תפקידו האחרון בחיל האוויר היה ראש מחלקת אמצעי לחימה.
טייס החלל הישראלי הראשון
רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב-1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב-1997 בחר החיל ברמון.
ב-1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים.
בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה.
אילן רמון לקח עימו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית. ביניהם:
- תמונה עם סמל המדינה
- דגל חיל האוויר
- דגלון עם סמל סוכנות החלל הישראלית
- אבן עם סמל אוניברסיטת תל אביב
- דגלון עם סמל מוזיאון חיל האוויר
- דגלון עם סמל העיר רמת גן, עיר הולדתו
- דגלון עם סמל העיר באר שבע, העיר בה גדל
- דגלון עם סמל בית הספר "בליך", הממוקם בשכונת מגוריו של רמון, רמת חן, ובו למדו ילדיו כשחזרו לארץ
- העתק של ציור שצייר פטר גינז, נער בטרזין, "כדור הארץ במבט מהירח", שפורסם בעיתון הנוער ודם. הציור המקורי מוצג במוזיאון האמנות של "יד ושם"
- ספר תורה מיניאטורי שקיבל מניצול השואה פרופסור יהויכין יוסף
- ספר תנ"ך מוקטן שהודפס על מיקרופילם שקיבל מנשיא המדינה משה קצב
- מטבע של שמינית השקל מהמרד הגדול
- וכן מספר מזוזות.
ב-1 בפברואר 2003 נספה אילן רמון יחד עם כל צוות המעבורת, שהתפוצצה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. כלי התקשורת דיווחו בהרחבה על האסון וסרטי הנצחה שונים שודרו. לאחר מותו נקרא אסטרואיד 51828 אילנרמון על שמו.
אחרי מותו רמון עוטר באות הערכה מטעם הרמטכ"ל ומדליית הכבוד החללית של הקונגרס.
בשנת הלימודים 2003 נפתח בית ספר יסודי על שמו ביישוב גן יבנה. גם "פארק רמון" - פארק ציבורי רחב ידיים בגבעת שמואל, קרוי על שמו. בשנת הלימודים 2007 נפתח בית ספר תיכון על שמו בהוד השרון.
בשנת 2007 הוקמה אנדרטה לזכרו של אילן רמון בבית הספר הטכני של חיל האוויר בבאר שבע. גם מטוס מיסטר שאילן רמון טס בו הוצב בכיכר סמוכה.
היישוב הקהילתי מצפה אילן הנמצא באזור ואדי ערה, 4 קמ' מערבית לחריש, קרוי על שמו.
היומן האישי (יומן האסטרונאוט)
במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. זה התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, לאחר ששמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 ק"מ, והגיע לקרקע כמעט בשלום, כשהוא חרוך מעט. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף עליו כתב אילן רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה גרנות, הנער שחלם לעוף, הוצאת דני ספרים, 2007
- אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז, התרסקות הקולומביה - סיפורה של משימה STS-107, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן 2003
קישורים חיצוניים
- סיפור חייו של אילן רמון, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
- ראיון עם אילן רמון, באתר "הידען"
- דף "יזכור" שהוקם לזכר אילן רמון
- חנוכת מרכז החלל ע"ש אילן רמון- אתר האינטרנט וואלה
- מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה
- אילן רמון באתר נאס"א
- אילן רמון בראיון מהחלל
|
ערכים ראשיים: STS-107 - מעבורת החלל קולומביה - אסון הקולומביה צוות: ריק האסבנד - ויליאם מק'קול - דייוויד בראון -קלפנה צ'אולה - מייקל אנדרסון - לאורל קלארק - אילן רמון |
 |
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History