
| שם המטבע | Euro, ευρώ, евро |
| ISO 4217 | EUR |
| משתמש(ים) | מדינות "גוש האירו": אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, מלטה, סלובניה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קפריסין. מדינות נוספות: אנדורה, מונטנגרו, מונקו, סן מרינו, קוסובו, קריית הוותיקן. |
| יחידות משנה | |
| 1/100 | אירו סנט |
| סמל | € |
| מטבעות בשימוש | 1, 2 [1], 5 , 10 , 20 , ו-50 סנטים 1 אירו ו-2 אירו |
| שטרות בשימוש | 5, 10, 20, 50, 100, 200, ו-500 אירו |
| בנק מרכזי | הבנק המרכזי האירופי |
| אתר אינטרנט | http://www.ecb.eu/ |
האירו (Euro, מסומן € ולפי תקן ISO 4217 סימנו הבנקאי הוא EUR) הוא המטבע האחיד של חמש-עשרה מתוך עשרים ושבע המדינות החברות באיחוד האירופי. מדינות אלו מכונות 'גוש האירו'.
תוכן עניינים |
החברות הוותיקות באיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו הן הממלכה המאוחדת, דנמרק ושבדיה, ולא צפוי כי מדינות אלו תצטרפנה בעתיד הקרוב[3].
חברות נוספות באיחוד האירופי שאינן חלק מגוש האירו הן שבע מעשר המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004 (אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, סלובקיה, פולין וצ'כיה). מדינות אלו התחייבו לאמץ את האירו כשיעמדו בתנאים הכלכליים הנדרשים על פי אמנת מאסטריכט. בולגריה ורומניה שהצטרפו לאיחוד ב-1 בינואר 2007 גם הן אינן חלק מגוש האירו.
סלובקיה, אחת המצטרפות החדשות, תצטרף לגוש האירו ב-1 בינואר 2009.
השם אירו נגזר מהמילה אירופה, ובכל שפה הוא מבוטא כפי שמבוטאת תחילתה של המילה אירופה. מכיוון שצורת הביטוי של המילה אירופה משתנה ממדינה למדינה משתנה בהתאם גם צורת הביטוי של שם המטבע.
בגרמנית מבוטא שם המטבע כאוֹירו, באנגלית מבוטא שם המטבע כ"יורו", בספרדית ואיטלקית כ"אֶאוּרו", וביוונית כ"אֶברוֹ". יחידת המשנה קרויה אירו-סנט (Euro cent) או בקיצור סנט (cent), אבל ביוונית היא קרויה לפטה (λέπτα). בצרפתית מקובל להשתמש במילה "סַנְטִים" (centime), הן משום שכך נקרא החלק המאה של הפרנק הצרפתי, והן כדי למנוע בלבול, שכן משמעות המילה cent בצרפתית היא "מאה". באיטלקית נקרא הסנט בלשון הדיבור צֶ'נְטֶזִימוֹ (centesimo).
בעברית, השם הרשמי של המטבע, כפי שקבעה האקדמיה ללשון העברית, הוא "אירו" הנגזר מהמילה אירופה. בנק ישראל ורוב העיתונים בעברית הולכים על-פי הקביעה הזאת, אולם העורכים הלשוניים של עיתון הארץ החליטו לאמץ את הצורה "יורו". הצורה "יורו", על-פי הגיית שם המטבע באנגלית, מקובלת יותר בלשון הדיבור.
הקיצור לאירו בכל מדינות אירופה בהן משתמשים באותיות לטיניות הוא EUR, וזהו גם קוד ISO של המטבע. הקוד הזה חורג מהכללים הקבועים של תקן ISO, אולם הוא אושר בכל זאת. ביוון, שאיננה משתמשת באלפבית הלטיני, נהוג קיצור שונה בתקשורת המקומית.
על האירו אחראים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו.
האירו הושק ב-1 בינואר 1999. באותו יום המטבעות הלאומיים הוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע ובלתי-משתנה, ולמעשה הם הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. יוון צורפה לאירו מאוחר יותר, והדרכמה היוונית הוצמדה לאירו ב-1 בינואר 2001. השימוש במטבעות ובשטרות הלאומיים המשיך להתקיים עד ה-1 בינואר 2002 (המכונה גם "יום ה-€"). ביום זה החל תהליך הוצאת המטבעות והשטרות הלאומיים מהמחזור הכספי והחלפתם במטבעות ובשטרות האירו החדשים, ולאחר תהליך חפיפה של כחודשיים, הפך האירו להיות ההילך החוקי היחיד של גוש האירו.
| מטבע | קיצור | שער |
|---|---|---|
| שילינג אוסטרי | (ATS) | 13.7603 |
| פרנק בלגי | (BEF) | 40.3399 |
| גילדן הולנדי | (NLG) | 2.20371 |
| מרק פיני | (FIM) | 5.94573 |
| פרנק צרפתי | (FRF) | 6.55957 |
| מרק גרמני | (DEM) | 1.95583 |
| פאונד אירי | (IEP) | 0.787564 |
| לירה איטלקית | (ITL) | 1936.27 |
| פרנק לוקסמבורגי | (LUF) | 40.3399 |
| אשקודו פורטוגלי | (PTE) | 200.482 |
| פזטה ספרדית | (ESP) | 166.386 |
| דרכמה יוונית | (GRD) | 340.750 |
| טולר סלובני | (SIT) | 239.640 |
| לירה מלטזית | (MTL) | 0.4293 |
| לירה קפריסאית | (CYP) | 0.585274 |
| קורונה סלובקית | (SKK) | 30.1260 |
האירו החליף את המטבעות שהיו נהוגים במדינות השונות עד להנהגתו ב-1 בינואר 2002:
שערי ההמרה של המטבעות הישנים לאירו מוצגים בטבלה שמשמאל. תאריך קביעת שער החליפין של 11 במטבעות הראשונים היה ב-31 בדצמבר 1998, של הדרכמה ב-19 ביוני 2000, של הטולר הסלובני ב-11 ביולי 2006 ושל הלירה המלטזית והלירה הקפריסאית ב-10 ביולי 2007 ושל הקורונה הסלובקית ב-28 במאי 2008.
האירו הינו יחידת המטבע העיקרית. יחידת המשנה הינה סנט. מאה סנטים מהווים אירו אחד.
שטרות האירו אחידים בכל המדינות החברות בגוש האירו, והם מודפסים בערכים של 5, 10, 20, 50, 100, 200, ו-500 אירו. על השטרות מודפסים איורים של גשרים ושערים בדויים, לפי סגנונות אדריכליים שונים, כדי לא לקשר אותם למדינות מסוימות.
מטבעות האירו מוטבעים בערכים של 1 סנט, 2 סנטים [1], 5 סנטים, 10 סנטים, 20 סנטים, 50 סנטים, 1 אירו ו-2 אירו. למטבעות האירו צד אחד המשותף לכל מדינות גוש האירו, ואילו הצד השני שונה ממדינה למדינה ומותאם למורשת המקומית. עם זאת, המטבעות נחשבים הילך חוקי בכל גוש האירו, ללא תלות בהטבעה על הצד הלאומי של המטבע. לשלוש מדינות בגוש האירו שאינן חברות באיחוד (מונקו, סן מרינו וקריית הוותיקן) יש זכות להטביע מטבעות עם צד לאומי משלהן.
הצד האחורי של מטבעות 2 אירו משמש את המדינות השונות, בנוסף לעיצוב הרגיל, גם לציון אירועים לאומיים מיוחדים. כל מדינה זכאית להטביע פעם בשנה מטבעות 2 אירו עם צד אחורי מיוחד לציון אירועים אלו.
כמו כן מוטבעים מטבעות לאספנים, שאינם מיועדים לשימוש יום-יומי ואינם מהווים הילך חוקי מחוץ למדינה בה הוטבעו.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| מטבעות שקדמו לאירו ומטבעות נוספים של האיחוד האירופי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History