אנגלית

אנגלית (במקור: English), אחת השפות המדוברות ביותר בעולם, היא שפה גרמאנית שמקורה באנגליה. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולעתים מוגדרת לינגואה פרנקה בזכות השפעתה העצומה באינספור תחומים.

מוערך כי בעולם בין 500 מיליון ל-1.8 מיליארד דוברי אנגלית ברמה כלשהי, בין כשפת אם ובין כשפה שנייה. מתוכם, בין 300 ל-400 מיליוני בני אדם מדברים אנגלית כשפת אם. אנגלית היא השפה השולטת ברמה הבינלאומית בתחומי התקשורת, המדעים, העסקים, התעופה, הבידור, והאינטרנט.

התפשטותה של השפה והשפעתה גברו בימי הזוהר של האימפריה הבריטית, אך לא פסקה גם בעת שזו דעכה, בין היתר עקב התעצמותה של ארצות הברית מבחינה צבאית, מדעית, כלכלית ותרבותית.

אנגלית היא שפה רשמית בממלכה המאוחדת, אירלנד, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, וכן בהודו ובמספר מדינות באפריקה. בארצות הברית אין כל שפה רשמית, אך השפה האנגלית משמשת את הממשל האמריקני ואת תושביה יותר מכל שפה אחרת.

התפתחות השפה

בניתוח התפתחות השפה לאורך השנים נוהגים להבחין בין ארבעה שלבי התפתחות עיקריים, המייצגים למעשה ארבע שפות שונות:

• אנגלית עתיקה (Old English). זו דומה יותר לגרמנית מאשר לאנגלית מודרנית; לדוברי אנגלית מודרנית כמעט ובלתי אפשרי להבין אנגלית עתיקה.
• אנגלית תיכונה (Middle English). זו הייתה שפתו של המשורר ג'פרי צ'וסר, מחבר "סיפורי קנטרברי" (The Canterbury Tales) ומי שנחשב למייסד השירה האנגלית.
• אנגלית מודרנית מוקדמת (Early Modern English). זו הייתה שפתו של ויליאם שייקספיר. השוני בין אנגלית זו ובין האנגלית המודרנית מקביל לשוני בין העברית מקראית בה כתוב התנ"ך ובין העברית הישראלית המדוברת כיום.
• אנגלית מודרנית (Modern English).

מבט על הדקדוק האנגלי

במהלך התפתחותה עברה השפה האנגלית תהליך מסיבי של הפשטה. תופעות אשר היו ועודן קיימות בשפות מהן היא התפתחה - גרמנית וצרפתית - נעלמו בהדרגה מהאנגלית והפכוה לאחת השפות הפשוטות ביותר מבחינה דקדוקית. באנגלית, למשל, לא קיימים כיום מינים לשמות עצם; בצרפתית, לעומת זאת, קיימים שני מינים, ובגרמנית - שלושה. תופעת היחסה בוטלה כמעט לחלוטין באנגלית, למעט יחסת השייכות (גניטיב, Genitive), המצוינת בתוספת s' (לדוגמה: David's ball, "הכדור של דוד"). בגרמנית קיימות ארבע יחסות עד עצם היום הזה.

גם הטיית הפעלים הופשטה רבות: בשעה שבצרפתית ובגרמנית קיימות עד היום מערכות סבוכות של הטיות (כמעט כל גוף מקבל צורת פועל משלו), באנגלית נותרה ברוב המקרים רק הטיה אחת: הטיית הגוף השלישי היחיד (לדוגמה, הטיית הפועל Love, "לאהוב": I love, we love, you love, she loves).

תחום נוסף שעבר הפשטה הוא צורת הרבים של שמות עצם. בשעה שבגרמנית קיימות עד היום לא פחות מ-11 צורות שונות לציון רבים, באנגלית מציינים רבים באמצעות הסופית s (שיטה שמקורה ככל הנראה בשפה הצרפתית). במקרים מעטים נשמרה באנגלית צורה עתיקה של הרבים, בעיקר במילים גרמניות:

• Man ("גבר"), Men (גברים)
• Ox ("שור"), Oxen ("שוורים")
• Child ("ילד"), Children ("ילדים")

תופעה נוספת שהייתה קיימת בעבר באנגלית ונעלמה הינה "מספר זוגי". בעברית, תופעה זו עדיין קיימת באופן מוגבל, לדוגמה: גבעתיים = שתי גבעות; שעתיים = שתי שעות. תופעה זו נעלמה מרוב השפות האירופאיות, כולל אנגלית, גרמנית וצרפתית.

כיוון שלשמות העצם באנגלית אין מינים ואין יחסות, נעלמו גם רוב התוויות (articles). בשעה שבגרמנית קיימות כיום 6 תוויות לציון ה' הידיעה (der, die, das, den, des, dem), ובצרפתית שלוש (la, le, les), באנגלית אוחדו כל אלו לתווית the.

תחום בו האנגלית מגלה מורכבות יתרה, במיוחד בהשוואה לגרמנית ולצרפתית, הוא הפונולוגיה. באנגלית ניתן להגות אותיות רבות (במיוחד אותיות ניקוד) בצורות שונות ומשונות, ולעתים נדמה שחוקי ההגייה מצומצמים ביותר. השוו, למשל, את הגייתה של האות a במילים cat, father, case, call. אמנם קיימות תבניות וקבוצות מילים המקלות מעט את הלימוד, אך לרוב אין מנוס ללומדי השפה מללמוד בעל-פה ובנפרד את הגייתה של כל מילה ומילה.

אנגלית נכתבת באלפבית הלטיני. בניגוד לשפות אירופאיות רבות, בהן לא משתמשים באותיות מסוימות - (בפינית, למשל, אין משתמשים באות c; באירית אין משתמשים באות k ובטורקית אין משתמשים באותיות X ו-Q), הרי שבאנגלית נעשה שימוש בכל 26 האותיות, דבר המעיד על מגוון המילים שחדרו אל האנגלית משפות אחרות ואשר נותרו בצורתן המקורית. באנגלית לא נעשה כל שימוש בתגים (áéíóú), באומלאוטים (äöü) או בכל סימן מיוחד אחר, פרט למילים זרות אשר נותרו בצורתן המקורית.

דקדוק באנגלית

חלקי הדיבור ומבנה המשפט

באנגלית, מזוהים שמונה חלקי דיבור (parts of speech) שמסבירים בדיוק מהי מילה מסוימת:

• שמות עצם (nouns): חפצים, אנשים, מקומות, וכו'
• כינויי גוף (pronouns): מסמנים שמות עצם
• פעלים (verbs): מתארים פעולות
• שמות תואר (adjectives): מתארים תכונות של שמות עצם
• תוארי הפועל (adverbs): מתארים תכונות של פעלים, שמות תואר, או תוארי פועל אחרים
• מילות יחס (prepositions): מחברות בין שמות עצם, כינויי גוף, ופסוקיות
• מילות חיבור (conjunctions): מחברות בין מילים, פסוקיות, ומשפטים
• מילות קריאה (interjections): מביעות רגשות ולא קשורות לחלקי הדיבור האחרים

באשר למבנה המשפט, בשפה האנגלית לא קיימת גמישות של ממש. אנגלית היא שפת SVO או שפת נושא - פועל - מושא (Subject - Verb - Object). כלומר, בפסוקית בסיסית הנושא מופיע ראשון, אחריו מופיע הפועל, והמושא מופיע בסוף. שלא כמו בעברית, שמות תואר חייבים להופיע לפני שם עצם כמעט תמיד. עם זאת, ניתן להכניס את תואר הפועל במקומות רבים במשפט.

• כל משפט שלם באנגלית מורכב משני חלקים בסיסיים

א. הנושא (subject)--על מי או על מה המשפט

ב. הנשוא (predicate)--מתאר את הנושא

כמו כן, כדי ליצור משפט שלם, דרושות רק שתי מילים: נושא (שם עצם וכינוי גוף) ופועל. משפט כזה נקרא bare-bones sentence ("שלד" של משפט; משפט בסיסי).

למשל: .I see
I (אני) הוא הנושא, ו-see (רואה) הוא הנשוא

• מכאן, מוסיפים חלקי דיבור בעלי תפקידים שונים.

למשל: .Usually, I see a cat through the window

(בדרך כלל, אני רואה חתול מבעד לחלון.)

Usually הוא תואר הפועל, מפני שהוא מסביר מתי אני רואה.

a cat הוא ש"ע שמשמש מושא (object), מפני שהוא מסביר את מה אני רואה.

through the window הם צירוף יחס (prepositional phrase), מפני שהם מסבירים את היחס המרחבי בין החתול לשאר המשפט.

• באנגלית, קיימות שני סוגים של פסוקיות (clauses):

א. פסוקית עצמאית (independent clause) היא קבוצת מילים שמכילה נושא ופועל שמבטאת רעיון שלם. כל פסוקית עצמאית היא משפט שלם.

ב. פסוקית תלויה (dependent clause) היא קבוצת מילים שמכילה נושא ופועל אך אינה מבטאת רעיון שלם. פסוקית תלויה אינה משפט שלם.

למשל: המשפט .When I sit, I think

הפסוקית ,When I sit (כשאני יושב,) היא, כמו בעברית, פסוקית תלויה, מפני שלא מבוטא רעיון שלם. לא יודעים מה קורה כשאני יושב.

הפסוקית I think. (אני חושב.) היא פסוקית עצמאית, מפני שמבוטא רעיון שלם שלא דרוש הסבר.

שמות עצם

שמות עצם (singular: noun, plural: nouns) מתארים לרוב אישים, מקומות, חפצים או רעיונות. באנגלית, לשמות העצם אין הטייה או מגדר (פרט למקרים מיוחדים בהם כינויי הגוף), אולם יש להם מספר ויידוע (תוויות).

מספר

בשמות עצם בשפה האנגלית, ישנן שתי צורות של מספר: צורת היחיד (singular), שמייצגת חפץ אחד, וצורת הרבים (plural), שמייצגת שני חפצים או יותר. להלן, רשימה של הנטיות השכיחות ביותר, אם כי קיימים שמות עצם חריגים רבים:

• כדי ליצור את צורת הרבים בשמות עצם שאינם חריגים, מוסיפים לשם העצם את הסופית -s, לדוגמה:
  • בחורה אחת = one girl
  • שתי בחורות = two girls

• בשמות עצם שנגמרים באותיות
  -o, -x, -ch, -sh ו-s
  בדרך כלל מוסיפים הסופית -es (במקרה של האות -o, האות -o נמצאת רק כדי לשמור על ההיגוי, ולכן הוגים את ה-oe כתנועה אחת, [ō]), לדוגמה:
  • כיתה אחת = one class
  • שתי כיתות = two classes
  • תפוח אדמה אחד = one potato
  • שני תפוחי אדמה = two potatoes
• בשמות עצם שנגמרים באות -y, בדרך כלל ה-y נופלת ונוספת הסיומת ies, לדוגמה:
  • תינוק אחד = one baby
  • שני תינוקות = two babies
    
    
    

מילון מורפיקס באינטרנט מציג את צורות הריבוי של שמות עצם באנגלית.

יידוע

באנגלית, היידוע (definiteness) מתואר באמצעות שלוש תוויות (articles), שמופיעות לפני שם העצם אותו הן מתארות:

• שמות עצם מיודעים (definite): ש"ע מיודע מתייחס לחפץ מסוים ומתואר בעברית באמצעות התווית ה- (המיטה, הבקבוק, וכו'). באנגלית שם עצם מיודע מתואר תמיד באמצעות התווית the (היגוי: [THə] או [THē]) לפני שם העצם. למשל:
  • the dogs (הכלבים)
  • the wind (הרוח)
• שמות עצם לא מיודעים (indefinite): ש"ע לא מיודע מתאר חפץ כללי ולא חפץ ספציפי. בעברית לא קיימת תווית לא מיודעת, ולכן הצורה הלא מיודעת קשה יותר עבור דוברי עברית. באנגלית, קיימות שתי תוויות שמתארות ש"ע לא מיודע: a ו-an. אין הבדל בפירוש ובמשמעות, אלא בשימוש.
• את התווית a מוסיפים אך ורק לפני ש"ע לא מיודע שמתחיל בעיצור. למשל:
  • a book (ספר)
  • a bed (מיטה)
• את התווית an (היגוי: [ən] או [ən]) מוסיפים לפני ש"ע לא מיודע שמתחיל בתנועה, לשם הקלת ההיגוי. למשל:
  • an ear (אוזן)
  • an artist (אומן)

קפיטליזציה (capitalization)

קיימת תורת חוקים הקובעת מתי משתמשים באות גדולה (capital letter) בתחילת שם עצם ומתי משתמשים באות קטנה (lowercase letter).

כשמדובר בשם עצם ספציפי (specific), כלומר שיש רק אחד במינו, משתמשים באות גדולה בתחילת שם העצם. אם שם עצם ספציפי מורכב משתי מילים או יותר, כל האותיות הראשונות הופכות לאותיות גדולות. כשמדובר בשם עצם לא ספציפי (common), אסור להשתמש באותיות גדולות.

• למשל:
  • ocean (אוקיינוס) הוא שם עצם לא ספציפי -- ייתכן שהכוונה היא כל אחד משבעת האוקיינוסים, the Atlantic Ocean (האוקיינוס האטלנטי) הוא שם עצם ספציפי--יש רק אוקיינוס אטלנטי אחד.
  • city (עיר) לא ספציפי -- יכולה להיות כל עיר בעולם; Tokyo (טוקיו) היא ספציפית -- טוקיו היא עיר אחת מסוימת.
  • כל שם פרטי, שם משפחה, ותואר נחשבים כספציפיים--President George Washington (הנשיא ג'ורג' וושינגטון) או King George V (המלך ג'ורג' החמישי)

כינויי גוף

כינויי גוף מסמלים שמות עצם, שנקראים קדמונים (antecedents). שלא כמו ברוב שמות העצם בשפה האנגלית, קיים מגדר מוגבל בכינויי הגוף. המגדר מופיע רק בגוף שלישי. ברוב צורות כינויי הגוף, אין הבדל בין גוף שני יחיד לבין גוף שני רבים. ישנם ארבע קטגוריות של כינויי גוף באנגלית ומספר תת-קטגוריות:

כינויי גוף פרטיים (personal pronouns)

כינויי גוף פרטיים מסמנים שמות עצם ומתנהגים כמו שמות עצם. לקטגוריה זו שלוש תת-קטגוריות:

נומינטיביים (nominative)

כינויי גוף נומינטיביים משמשים נושאים במשפט. כינויי גוף אלו מקבילים במידה רבה למילים אני, אתה, הוא, הם וכו' בעברית.

I יחיד	I	I רבים	we
II יחיד	you	II רבים	you
III יחיד זכר	he	III רבים	they
III יחידה נקבה	she
III שמות שבעברית רבים ובאנגלית יחיד	לדוגמה- news

כינויי גוף אובייקטיביים (objective pronounds)

כינויי גוף אובייקטיביים באנגלית מסמנים מושא (object), בין שמדובר במושא ישיר (direct object) או בין שמדובר במושא עקיף (indirect object). כינויי גוף אלו מקבילים במידה רבה לנטיות של המילה את בעברית (אותי, אותך וכו') והן לנטיות של המילים ל- ו-אל (לי/אליי, לך/אליך וכו').

I יחיד	me	רבים	us
II יחיד	you	II רבים	you
III יחיד זכר	him	III רבים	them
III יחידה נקבה	her
III יחיד סתמי	it

כינויי גוף רפלקסיביים (reflexive pronouns)

כינויי גוף רפלקסיביים מתנהגים באותו אופן כמו כינויי גוף אובייקטיביים, אך הקדמון של כינוי גוף מסוג זה הוא בדרך כלל הנושא, כלומר: הנושא עושה פעולה על עצמו. בכינויי גוף רפלקסיביים מופיעה המילה self שמשמעותה עצם. כינויי גוף אלו מקבילים במידה רבה לכינויי הגוף את עצמי/לעצמי, את עצמך/לעצמך וכו' בעברית.

I יחיד	myself	רבים	ourself
II יחיד	yourself	II רבים	yourselves
III יחיד זכר	himself	III רבים	themselves
III יחידה נקבה	herself
III יחיד סתמי	itself

כינויי גוף קנייניים (possessive pronouns)

כינויי גוף קנייניים באנגלית מסמנים בעלות על חפץ כלשהו. כינויי גוף אלו יכולים להיות או שמות עצם כמו כינויי הגוף הפרטיים או שמות תואר שמתנהגים כמו תוויות יידוע.

כינויי גוף קנייניים כתוויות יידוע (possessive pronouns as determiners)

הצורה הזאת מתנהגת כשם תואר וכמו תווית יידוע במיוחד בכך שהיא מיידעת של מי הוא החפץ. (כינויי גוף קנייניים אלו מקבילים במידה רבה את המלים שלי, שלך, שלו, שלהם בעברית רק כשהן משמשות שם תואר [למשל: הספר שלי, הכובע שלהם])

I יחיד	my	רבים	our
II יחיד	your	II רבים	your
III יחיד זכר	his	III רבים	their
III יחידה נקבה	her
III יחיד סתמי	its

כינויי גוף קנייניים כשמות עצם (possessive pronouns as nouns)

כינויי גוף קנייניים מן הסוג הזה מתנהגים בדיוק כמו כינויי גוף פרטיים, אולם הם לא מכנים חפץ או ישות כלשהם, אלא חפץ ששייך לקדמות. (גם כינויי גוף אלו מקבילים שלי, שלך, וכו', אולם רק בתור שם עצם [למשל: אני אוהב את שלך.])

I יחיד	mine	רבים	ours
II יחיד	yours	II רבים	yours
III יחיד זכר	his	III רבים	theirs
III יחידה נקבה	hers
III יחיד סתמי	its

כינויי גוף הפגנתיים (demonstrative pronouns)

כינויי גוף הפגנתיים, שמספרם רק ארבעה, מצביעים על שמות עצם ומזהים אותם. המילים this (יחיד) ו-these (רבים) מסמנות חפצים שקרובים בזמן ובמרחב, ואילו that (יחיד) ו-those (רבים) מסמנות חפצים שרחוקים יותר. אין מגדר בקטגוריה זו. כינויי גוף הפגנתיים יכולים להיות או שמות עצם או שמות תואר בדומה לכינויי גוף קנייניים. (כינויי גוף הפגנתיים מקבילים במידה רבה את מילים זה(זאת)\הזה(הזאת) ואלה בעברית)

• דוגמה של שם עצם המצביע על חפץ קרוב: This is a house.
  (זהו בית)
• דוגמה של שם תואר המצביע על חפץ רחוק: I like those trees.
  (אני אוהב עצים אלה)

כינויי גוף בתור מילות שאלה (interrogative pronouns)

ישנם שני סוגים של כינויי גוף שמשמשים מילות שאלה כשנושא השאלה הוא חפץ לא ידוע: תוויות יידוע וכינויי גוף פרטיים. בשני המקרים, מילת השאלה מופיעה בהתחלת השאלה.

מילות השאלה which (איזה) ו-what (מה ואיזה) מתנהגות כמו כינויי גוף נומנטיביים, בעוד מילת השאלה whose (של מי) מתנהגת כמו כינויי גוף קנייניים.

פעלים באנגלית

באנגלית, פעלים בדרך כלל מתארים מצבים מסוימים של הוויה. לעומת פשטותם של שמות העצם באנגלית, לפעלים מגוון רחב ביותר של צורות.

כל צורותיהם הרבות של הפעלים באנגלית משתמשות בארבעה מרכיבים של הפועל. להלן רשימת המרכיבים של הפועל to listen (להקשיב):

(*) בפעלים שאינם חריגים, בינוני העבר זהה לעבר הפשוט. בפעלים חריגים רבים, שתי הצורות שונות לגמרי.

גופים

לפעלים באנגלית שימוש מוגבל בגופים. שלא כמו רוב שפות אירופה ועברית בזמני עבר ועתיד, לא מטים את הגוף דרך הוספת תחיליות או סופיות, אלא דרך הוספת שם עצם או כינוי גוף נורמטיבי.

זמן

הזמן (tense) באנגלית בנוי כמערכת רקורסיבית, שבה משנים את הזמן הפשוט דרך סדרה קבועה של זמנים משניים המורכבים מן הפעלים to be, to have, ו-to go ופעלי עזר כמו would ו-will שכולם מגדירים את הזמן המדויק יחסית לזמן הפשוט. מערכת הזמנים באנגלית מסובכת עד כדי כך שאפשר ליצור עד 36 פורמולות מ-3 זמנים: Present, Past, Future.

רשימת הזמנים השכיחים ביותר

להלן רשימת הזמנים השכיחים ביותר בשפה האנגלית:

• שניים בזמן הווה
• ארבעה בזמן עבר
• שלושה בזמן עתיד

זמן הווה (present tense)

הווה פשוט (present simple)

ערך מורחב – הווה פשוט (אנגלית)

בפעלים שמתארים פעולה אקטיבית (לדוגמה: to run [לרוץ], to sing [לשיר] וכו'), משתמשים בהווה הפשוט בדרך כלל כדי לבטא הרגל או יכולת ולא פעולה שמתרחשת בזמן אמת. בפעלים שמתארים פעולה לא אקטיבית ומחשבתית (לדוגמה: to hope [לקוות], to wish [לאחל]), משתמשים בהווה הפשוט בדרך כלל כדי לבטא הן פעולה שמתרחשת בזמן אמת והן הרגל או יכולת.

I יחיד	I listen	I רבים	We listen
II יחיד	You listen	II רבים	You listen
III יחיד	He/she/it listens	III רבים	They listen

הווה מתמשך (Present Progressive)

מתאר אך ורק פעולות שמתרחשות בזמן אמת ולא בהרגל או ביכולת. השימוש בצורה זו נפוץ ביותר באנגלית, אם כי אינה קיימת בעברית ושפות רבות נוספות. ההווה המתמשך משמש גם לתאור של פעולות שעתידות להתרחש, אך רק בשפה המדוברת. מטים את הצורה הזו דרך הנוסחה הבאה:

נושא + צורת ההווה הפשוט של to be + בינוני ההווה (-ing)

I יחיד	I am listening	I רבים	We are listening
II יחיד	You are listening	II רבים	You are listening
III יחיד	He/she/it is listening	III רבים	They are listening

זמן עבר (past tense)

עבר פרטוריטי (preterite past)

העבר הפשוט (simple past) משמש לבטא פעולה גמורה שהתרחשה בנקודה מדויקת בעבר (עם זאת, באנגלית בריטית העבר הפשוט משמש לעתים לציון פעולה שהתרחשה בזמן לא מדויק בעבר).

I יחיד	I listened	I רבים	We listened
II יחיד	You listened	II רבים	You listened
III יחיד	He/she/it listened	III רבים	They listened

הווה נשלם (present perfect)

צורה זו מגשרת בין ההווה המתמשך והעבר הפרטרטי. הווה נשלם מבטא פעולה שהתחילה בנקודה לא מדויקת בעבר והסתיימה בנקודה לא מדויקת אחרת בעבר או שהיא מתמשכת בזמן הווה. מטים את ההווה הנשלם דרך הנוסחה הבאה:

נושא + צורת ההווה הפשוט של to have + בינוני העבר

I יחיד	I have listened	I רבים	We have listened
II יחיד	You have listened	II רבים	You have listened
III יחיד	He/she/it has listened	III רבים	They have listened

עבר נשלם (past perfect)

עבר נשלם מבטא פעולה שהתרחשה קודם לפעולה אחרת, כלומר: העבר של העבר הפשוט. מטים את העבר הנשלם דרך הנוסחה הבאה:

נושא + צורת העבר של to have + בינוני העבר

I יחיד	I had listened	I רבים	We had listened
II יחיד	You had listened	II רבים	You had listened
III יחיד	He/she/it had listened	III רבים	They had listened

העבר המתמשך (continuous past)

העבר המתמשך (נקרא גם בלתי-נשלם [imperfect]) מבטא פעולה בלתי גמורה בעבר. מטים את העבר המתמשך דרך הנוסחה הבאה:

נושא + צורת העבר הפשוט של to be + בינוני ההווה (-ing)

I יחיד	I was listening	I רבים	We were listening
II יחיד	You were listening	II רבים	You were listening
III יחיד	He/she/it was listening	III רבים	They were listening

הווה נשלם מתמשך (present perfect continuous)

הווה נשלם מתמשך מבטא פעולה שהתחילה בנקודה בלתי מדויקת בעבר ומתמשכת בעתיד. מטים את ההווה הנשלם המתמשך דרך הנוסחה הבאה:

נושא + צורת ההווה הפשוט של to have + בינוני העבר של to be + בינוני ההווה

I יחיד	I have been listening	I רבים	We have been listening
II יחיד	You have been listening	II רבים	You have been listening
III יחיד	He/she/it has been listening	III רבים	They have been listening

עבר נשלם מתמשך (past perfect continuous)

עבר נשלם מתמשך מבטא פעולה שנמשכה זמן מסוים ואז הסתיימה בעקבות אירוע מסוים. לדוגמה:

When Peter entered my room, I had been listening to music for half an hour

I יחיד	I had been listening	I רבים	We had been listening
II יחיד	You had been listening	II רבים	You had been listening
III יחיד	He/she/it had been listening	III רבים	They had been listening

זמן עתיד (future tense)

הערה: שני פעלי עזר, will ו-shall, מציינים את זמן העתיד. בטבלות הבאות יופיע רק will, מכיוון שפועל זה הרבה יותר נפוץ בדיבור ובכתיבה כיום, אך אפשר להחליף את שתי המילים זו בזו:

עתיד פשוט (future simple)

העתיד הפשוט מציין אירוע שיתרחש בעתיד או פעולה שהדובר מתכוון לבצע בעתיד.

I יחיד	I will listen	I רבים	We will listen
II יחיד	You will listen	II רבים	You will listen
III יחיד	He/she/it will listen	III רבים	They will listen

עתיד מתמשך (future continuous)

העתיד המתמשך מבטא פעולה מתמשכת שעוד לא התחילה. מטים את העתיד המתמשך באמצעות הנוסחה הבאה:

נושא + will\shall + צורת שם הפועל של to be + בינוני ההווה (-ing)

I יחיד	I will be listening	I רבים	We will be listening
II יחיד	You will be listening	II רבים	You will be listening
III יחיד	He/she/it will be listening	III רבים	They will be listening

עתיד נשלם (future perfect)

עתיד נשלם מבטא פעולה שתתרחש לפני מאורע עתידי. בדרך כלל, יופיעו במשפט שתי פעולות - אחת בעתיד פשוט ואחת בעתיד נשלם. במקרים אלו, העתיד הנשלם מציין כי הפעולה תתבצע בעתיד, אך עד זמן ביצוע הפעולה השנייה (בעתיד הפשוט), הפעולה כבר תהיה בעבר. מטים את העתיד הנשלם דרך הנוסחה הבאה:

נושא + will\shall + צורת העבר הפשוט של to have +  בינוני העבר (-ing)

I יחיד	I will have listened	I רבים	We will have listened
II יחיד	You will have listened	II רבים	You will have listened
III יחיד	He/she/it will have listened	III רבים	They will have listened

עתיד נשלם מתמשך (future perfect continuous)

עתיד נשלם מתמשך מבטא פעולה שתתבצע בעתיד ותתמשך בזמן פעולה שנייה עתידית. מטים את העתיד הנשלם המתמשך דרך הנוסחה הבאה:

נושא + will\shall + צורת העבר הפשוט של to have + בינוני העבר של to be + בינוני ההווה (-ing)

I יחיד	I will have been listening	I רבים	We will have been listening
II יחיד	You will have been listening	II רבים	You will have been listening
III יחיד	He/she/it will have been listening	III רבים	They will have been listening

זמן תנאי (conditional tense)

הזמן התנאי מבטא פעולה וודאות, אי-וודאות והשערה בקשר לעבר, להווה, ולעתיד. ישנן מספר מילות יחס שמתאימות לזמן התנאי, אך בטבלות יופיע רק would. (להרחבה, ראו את האופן התנאי)

הווה תנאי (conditional present)

ההווה התנאי מבטא פעולה אפשרית שהייתה מתרחשת בעתיד או שהנושא מתכוון לבצע פעולה. מטים את ההווה התנאי דרך הנוסחה הבאה: נושא + would +

I יחיד	I would listen	I רבים	We would listen
II יחיד	You would listen	II רבים	You would listen
III יחיד	He/she/it would listen	III רבים	They would listen

יש ארבעה משפטי תנאי עיקריים באנגלית משפט התנאי - ללא תנאי Zero conditional

   כאשר שני חלקי המשפט הם בזמני הווה פשוט(present simple) -
      If you heat ice, it melts.c
        If it rains you get wet.c 

במשפטים אלו הזמן הוא עכשיו או תמיד, וההתניה (IF) היא אמיתית ואפשרית. השימוש בהתניה זו היא בדרך כלל לאמת כללית. -> אם תחמם קרח הוא יפשיר.

תנאי נשלם (conditional perfect)

תנאי נשלם מבטא פעולה גמורה אפשרית שהייתה מתרחשת בנקודה מדויקת בעבר. מטים את התנאי הנשלם דרך הנוסחה הזאת: נושא + would + צורת עבר פשוט של to have + בינוני העבר של to be + בינוני העבר

I יחיד	I would have listened	I רבים	We would have listened
II יחיד	You would have listened	II רבים	You would have listened
III יחיד	He/she/it would have listened	III רבים	They would have listened

תנאי נשלם מתמשך (continuous perfect conditional)

תנאי נשלם מתמשך מבטא פעולה אפשרית שהייתה מתחילה בעבר ומתמשכת בעבר או בהווה. מטים את התנאי הנשלם המתמשך דרך הנוסחה הזאת: נושא + would + צורת עבר פשוט של to have + בינוני העבר של to be + בינוני העבר + בינוני ההווה

I יחיד	I would have been listening	I רבים	We would have been listening
II יחיד	You would have been listening	II רבים	You would have been listening
III יחיד	He/she/it would have been listening	III רבים	They would have been listening

שלילה

כדי לבטא שלילה, באנגלית משתמשים במילה not (לא) בנוסף לפעליי העזר השונים:

• בהווה פשוט ובעבר פשוט מבטאים שלילה דרך הנוסחה הזאת: נושא + צורה מתאימה של to do + פועל בהווה פשוט ובעבר פשוט
  • דוגמה בהווה: I do not walk.
    (אני לא הולך)
  • דוגמה בעבר: He did not think.
    (הוא לא חשב)
• בעתיד הפשוט, מבטאים שלילה דרך הנוסחה הזאת: נושא + will\shall + not + פועל בעתיד פשוט
  • למשל: They will not write.
    (הם לא יכתבו)
• בזמנים המורכבים, את ה-not אפשר להכניס בדרך כלל אחרי כל פעלי העזר (צורות של to be, to have) שבפועל כולו
  • למשל: You had not spoken.
    (קרוב להוא לא דיבר)
  • Jane will not have called.
    (קרוב להוא לא יקרא)
  • They would not have turned.
    (קרוב להוא לא היה פונה)
  • לא נכון להכניס את ה-not מיד אחרי הנושא:
  • למשל: המשפט Peter not will have called.
    

קולות

כמו בעברית, באנגלית קיימים שני קולות (voices): פעיל (active) וסביל (passive). כמובן, עד כה נרשמו רק פעלים בקול הפעיל. כדי להפוך פועל פעיל לפועל סביל, יש להכניס את הצורה המתאימה של הפועל to be ואת צורת הבינוני המתאימה.

בעברית, כדי להפוך את המשפט הפעיל, "שרה לוחצת על הכפתור", לסביל, מחליפים את המושא (הכפתור) במבצעת הפעולה (agent) (שרה) ומנסחים את המשפט, "הכפתור נלחץ על ידי שרה". התהליך דומה בשפה האנגלית. כדי להפוך את "Sara presses the button", מחליפים את המושא (the button) בנושא (Sara). אחר כך, מוסיפים את הצורה המתאימה של to be (במקרה הזה זמן הווה פשוט, גוף III יחידה -- is) ואת בינוני העבר (pressed). סופית מוסיפים את מילת היחס by (על ידי) לפני מבצעת הפעולה. המשפט החדש בקול סביל הוא: .The button is pressed by Sarah

להלן טבלה דוגמטית של הפיכת משפט פעיל למפשט סביל במספר זמנים (רעיון המשפטים הוא "אני שומע את המוזיקה"\"המוזיקה נשמעת על ידי")"

זמן	קול פעיל	אותו רעיון בקול סביל
הווה פשוט	I hear the music	The music is heard by me
הווה מתמשך	.I am hearing the music	The music is being heard by me
העבר המתמשך	.I was hearing the music	The music was being heard by me
עבר נשלם	I had heard the music	The music had been heard by me
עתיד פשוט	I will hear the music	The music will be heard by me

אופני הפועל

באנגלית, קיימים חמישה אופני פועל (moods). עד כה, נותח רק האופן ההצהרתי (indicative mood) שהוא בוודאי השכיח ביותר. יחד עם זאת קיימים: אופן האיווי (subjunctive mood), אופן הציווי (imperative mood), אופן השאלה (interrogative mood), ואופן התנאי (conditional mood):

האופן ההצהרתי (indicative mood)

כפי שמשתמע מכותרתו, האופן ההצהרתי מצהיר על עובדה, וכמו כן הוא האופן הפשוט והשכיח ביותר.

• למשל:
  • I think
  • I thought
  • You had been loved
  • John likes to sing
  • We do not drink tea

אופן האיווי (subjunctive mood)

אופן האיווי, שהשימוש בו דעך במהלך השנים, מבטא אמירה שאינה עובדתית ושיכולה להתגשם. השימוש הנפוץ ביותר באופן האיווי הוא באמירות של אם...אז (If...then) ולרוב רק עם הפועל to be.

• למשל:
  • If I were there, then I would eat.
  • Whether it be... (בין שהוא...)

אופן הציווי (imperative mood)

אופן הציווי מבטא פקודה או צו, ומטים אותו דרך שם הפועל - הפועל בצורתו הפשוטה ביותר. באנגלית, אופן הציווי מופיע רק בגוף שני, והנושא (you) בדרך כלל אינו מופיע במשפט, מפני שהוא מובן מאליו.

• למשל:
  • Go to the store
  • Eat this cake
  • Take this , Sam

אופן השאלה (interrogative mood)

אופן השאלה הוא ניסוח מיוחד שמשמש לשאלות, וזאת לעומת הניסוח הרגיל במשפטים הצהרתיים.

• בפעלים שיש בהם פעלי עזר (למשל: .I am good., The book has opened., We will have been talking, וכו') מחליפים את פועל העזר הראשון בנושא.
  • למשל: (שאלה) ?I am good. ==> Am I good (הצהרתי)

(שאלה) ?The book has opened. ==> Has the book opened (הצהרתי)

(שאלה) ?We will have been talking. ==> Will we have been talking (הצהרתי)

• בפעלים שאין להם פעלי עזר (כל הפעלים בהווה פשוט ובעבר פשוט מלבד פעלים של to be) מוסיפים צורה מתאימה של הפועל to do בתחילת המשפט.
  • למשל: (שאלה) ?I see you. ==> Do I see you (הצהרתי)

(שאלה) ?Dana completes her work. ==> Does Dana complete her work(הצהרתי)

• • כשהפועל בעבר, משנים את צורת הפועל הראשי לצורת שם הפועל.

(שאלה) ?You closed the door. ==> Did you close the door(הצהרתי)

(שאלה) ?We changed the color. ==> Did we change the color(הצהרתי)

• כמו כן אפשר להוסיף מילת שאלה (interrogative word) שבדרך כלל מופיעה בתחילת המשפט, לפני פועל העזר והנושא.

מילות השאלה באנגלית הן:

• כינויי גוף:
  • who (מי, נומינטיבי)
  • whom (את מי, אובייקטיבי)
  • what (מה [לפעמים איזה], תווית יידוע קניינית או נומינטיבי)
  • which (איזה, תווית יידוע קניינית)
  • whose (של מי, תווית יידוע קניינית)
• תוארי פועל
  • where (איפה, שואל על מקום)
  • when (מתי, שואל על זמן)
  • how (איך, שואל על אופן)
  • why (למה, שואל על סיבה)

• למשל:
  •  ?What did you close
  •  ?Why has the book opened

אופן התנאי (conditional mode)

כמו אופן האיווי, אופן התנאי מבטא פעולה לא עובדתית, אך באופן זה בדרך, כלל הפעולה אפשרית ויכולה להתבצע בעתיד או היה יכול להתבצע בעבר. באופן התנאי משתמשים בפעלי עזר אלה:

• would (היה + פועל)
• could (היה יכול)
• may (אולי)
• might (אולי)
• should (היה צריך)

• למשל:
  • .I would go to the store
  • .I might look
  • .Mally should have seen

שמות תואר ותוארי פועל

שמות תואר (adjectives) ותוארי פועל (adverbs) אינם מסובכים כמו הפעלים. לתארים באנגלית אין מגדר, מספר, או הטיה; כלומר יש רק צורה אחת של כל שם תואר ולכל תואר פועל. באנגלית, שמות תואר מתארים רק שמות עצם ומופיעים לפני שם העצם. תוארי פועל מתארים פעלים, שמות תואר, או תוארי פועל אחרים, ואפשר להכניסם במקומות שונים במשפט. שלא כמו עברית, באנגלית קיימת שיטה להפוך שמות תואר לתוארי פועל: מוסיפים לשם התואר את הסופית "ly" ומעבירים את מילה למקום מתאים במשפט.

שימו לב ששמות תואר יכולים להופיע אחרי פועל רק אם הוא הפועל to be או פועל עזר אחר שמתאר הוויה (feel [מרגיש], sound[נשמע], look [נראה], וכו'). בכל מקרה אחר, תואר פועל חייב להופיע לפני הפועל. למשל, המשפט .I sing bad פסול, מכיוון ש-to sing (לשיר) הוא פועל אקטיבי. מתקנים את המשפט דרך שינוי התואר bad (רע) ל-badly (באופן רע).

שימו לב שהתואר good (טוב) חריג: (תואר פועל, היטב) good ==> well (שם תואר, טוב)

השוואה והפלגה

באנגלית קיימות שתי צורות של השוואה: הצורה ההשוואתית (קומפרטיבית) משווה בין שני שמות עצם, ואילו הצורה המפליגה (סופרלטיבית) משווה בין שלושה חפצים ויותר. כדי לבטא השוואה והפלגה באנגלית משתמשים בשתי שיטות:

• השיטה הראשונה משתמשת רק במילה אחת. השיטה חלה רק על תארים קצרים, בדרך כלל בני שתי הברות לכל היותר.
  • בצורה ההשוואתית (comparative) מוסיפים לתואר את הסופית -er.
  • בצורה המפליגה מוסיפים לתואר את הסופית –est.
  • כשתואר נגמר באות -y, אות זו נופלת והופכת ל-i.

תואר	פירוש	השוואתי (יותר)	סופרלטיבי (ביותר)
soft	רך	softer	the softest
clear	בהיר	clearer	the clearest
happy	שמח	happier	the happiest

• השיטה השנייה דומה יותר לזו של העברית. בשיטה זו משתמשים בדרך כלל עבור תארים בני שלוש הברות ויותר, אבל גם עבור מספר תארים בני הברה אחת או שתי הברות.
  • בצורה ההשוואתית מוסיפים לפני שם התואר את המילה more (יותר)
  • בצורה הסופרלטיבית מוסיפים לפני שם התואר ואת המילה most (ביותר)

תואר	פירוש	השוואתי (יותר)	סופרלטיבי (ביותר)
difficult	קשה	more difficult	the most difficult
fragile	שביר	more fragile	the most fragile
tired	עייף	more tired	the most tired

ישנם מספר שמות תואר חריגים. להלן רשימת החשובים ביותר שמהם:

תואר	פירוש	השוואתי (יותר)	סופרלטיבי (ביותר)
good	טוב	better	best
bad	רע	worse	worst
far	רחוק	farther\further	farthest\furthest
old*	ישן\זקן	elder	eldest

(*) נכון גם לכתוב old, older, oldest, שהם לא חריגים.

מילות יחס

מילות יחס (prepositions) מסמנות את יחסי הזמן, המרחב, או הלוגיקה בין המושא לשאר חלקי המשפט. באנגלית, מילת היחס, המושא שמופיע אחריה, וכל שמות התואר או תוארי פועל שקשורים אליו נקראים צירוף יחס (prepositional phrase). צירופי יחס משמשים כשמות תואר או כתוארי הפועל במשפט בו הם מופיעים, וזאת משום שהם מתארים תכונה של מילה אחרת.

להלן רשימה חלקית של מילות יחס:

A: about, above, across, after, against, along, among, around, at

B: before, "behind, below, beneath, beside, between, beyond, but, by

D-I: despite, down, during, except, for, from, in, inside, into

L-S: like, near, of, off, on, onto, out, outside, over, past, since

T-W: through, throughout, to, toward, under, until, up, with, within, and without

בצירוף יחס, לאחר כל אחת ממילות יחס אלו יופיע מושא וכל תאריו האפשריים. שימושו של צירוף היחס במשפט קובע איזה חלק דיבור הוא.

• למשל:
  • .I walk along the road -- צירוף היחס along the road הוא תואר הפועל, מפני שהוא מגדיר איפה אני הולך

(אני הולך לאורך הכביש.)

• • .The bird looks like an airplane-- צירוף היחס like an airplane הוא תואר הפועל, מפני שהוא מתאר המראה (תכונת הוויה) של הציפור

(הציפור נראית כמו מטוס.)

מילות חיבור

באנגלית, קיימים שני סוגים עיקריים של מילות חיבור (conjunctions), שכולם מחברים בין מילים או פסוקיות.

מילות חיבור מתאמות (coordinating conjunctions)

מילות חיבור מתאמות (and [ו-], but [אבל] ,or [או] ,nor [גם לא], so [אז], yet [אך] מחברות בין מילים בודדות, קבוצות מילים, ופסוקיות עצמאיות.

• מילת חיבור בין שתי מילים: .He and I think

and מחבר בין שני הנושאים He ו-I

• מילת חיבור בין שתי פסוקיות עצמאיות: .I think it is funny, so I will laugh

so מחבר בין שני הפסוקיות העצמאיות I think it is funny ו-I will laugh

מילות חיבור סובורדינטיביים (subbordinating conjunctions)

מילות חיבור סובורדינטיביים (כולל although [אמנם] ,as [כפי] ,because [מפני ש], before [לפני], how [איך], if [אם], that [ש], when [כאשר], where [איפה], while [בעוד]) מופיעות לפני פסוקית תלויה ומסמן את יחס בין פסוקית עצמיות לבין הפסוקית התלויה.

• למשל:

.As I walked, I sang a song -- מילת החיבור As מופיעה לפני הפסוקית התלויה As I walked

.She will enter the room if you open the door -- מילת החיבור if מופיעה לפני הפסוקית התלויה if you open the door

אוצר מילים

סמל זה משמש באתרי אינטרנט רבים, וגם מחוץ לרשת, לציון השפה האנגלית. הסמל משלב את דגליהן של שתי המדינות דוברות האנגלית המשפיעות ביותר: ארצות הברית והממלכה המאוחדת

אנגלית היא השפה העשירה ביותר בעולם. את מספר המילים בה קשה לאמוד, אך מספר הערכות, המדברות על כמיליון מילים, משאירות את כל השפות האחרות, עשירות ככל שיהיו, הרחק מאחורי האנגלית (בעברית, למשל, מוערך מספר המילים בכ-70,000). עושרה של האנגלית אינו מעיד, כמובן, על מספר המילים בהן משתמשים רוב הדוברים בפועל, מספר שאינו שונה מהותית משפות אחרות.

בצורה פשטנית ניתן לומר שמחציתו של אוצר המילים האנגלי שאוב משפות גרמאניות, ומחציתו שאוב משפות לטיניות (לטינית וצרפתית בעיקר). במחקר שנעשה ב-1973 סרקו החוקרים את כל המילים במילון אוקספורד והגיעו לחלוקה האטימולוגית הבאה:

• 28% מהמילים מקורן בצרפתית.
• 28% מהמילים מקורן בלטינית.
• 25% מהמילים מקורן בגרמנית, הולנדית ושפות סקנדינביות.
• 5% מהמילים מקורן ביוונית.
• 4% מהמילים מקורן בלתי-ידוע.
• 3% מהמילים מקורן בשמות פרטיים.
• 1% מהמילים מקורן בשפות אחרות.

תקפותו של מחקר זה, ושל מחקרים אחרים בנושא, מוגבלת, בעיקר עקב הקושי בהגדרה של "מילה", על שלל הטיותיה ונגזרותיה. בהתפלגות מקורות המילים באנגלית שלעיל ניתן לראות כי למעלה ממחצית מהמילים מקורן בשפות לטיניות (צרפתית ולטינית), לעומת רבע בלבד בעלות מקור גרמאני. אם נבחן את המילים הנמצאות בשימוש יומיומי בלבד, נגלה כי התמונה משתנה.

למושגים רבים מאוד באנגלית קיימת מילה שמקורה גרמאני ומילה שמקורה בצרפתית, לטינית או יוונית עתיקה (לרוב דרך הלטינית). כפילות זו, בין השאר, הפכה את האנגלית לשפה העשירה ביותר בעולם. בדרך כלל קיימת דומיננטיות של המילים שמקורן בגרמאנית, כשהן משמשות לרוב בדיבור היומיומי. המילים שמקורן גרמאני נוטות להיות קצרות ובעלות מובן רחב ואוניברסלי. המילים שמקורן בצרפתית או לטינית לרוב ארוכות יותר (ומורכבות בצורה מודולרית מתחיליות וסופיות), ספציפיות יותר ונוגעות בתחומים מיוחדים ומצומצמים. להלן מספר דוגמאות:

• לב. בגרמנית לב הוא Herz, בהולנדית לב הוא Hart, כמו המילה האנגלית הנפוצה ביומיום: Heart. בלטינית לב הוא Cor (בשייכות Cordis), וזהו מקורן של מספר מילים ספציפיות יותר באנגלית, כגון Cordial ("לבבי"). המילה Cardiac ("הקשור ללב מבחינה רפואית") גזורה דרך הלטינית מהמילה היוונית Kardia, שמשמעותה "לב".
• כף רגל. המילה הגרמנית היא Fuss, המילה ההולנדית היא Voet והמילה האנגלית השגרתית היא Foot. בלטינית כף רגל הינה Pes (בשייכות Pedis) וביוונית Pos (בשייכות Podos). וזהו מקורן של המילים הספציפיות האנגליות Pedestrian ("הולך רגל") וכן Podiatrist ו-Chiropodist ("כירופוד", רופא המתמחה בבעיות של כף הרגל).
• ספר. המילה הגרמנית היא Buch, ההולנדית Boek והאנגלית Book. בלטינית ספר הוא Liber (בשייכות Libri), ומכאן המילה האנגלית הספציפית Library ("ספרייה").
• חלב. המילה הגרמנית היא Milch, בהולנדית המילה היא Melk, כמעט זהה למילה האנגלית Milk. בלטינית חלב הוא Lac (בשייכות Lactis), ומכאן התפתחו כמה מושגים מדעיים, כגון Lactic acid ("חומצת חלב") ו-Lactosis ("אלרגיה לחלב").
• מים. המילה הגרמנית היא Wasser, המילה ההולנדית היא Water וגם המילה האנגלית הנפוצה היא Water. בלטינית מים הם Aqua (בצרפתית נפל העיצור והמילה הפכה ל-Eau), וזהו מקורן של כמה מילים ספציפיות, כגון Aquarium ("אקווריום"), Aquatic ("מימי") ו-Aquarius ("מזל דלי").

עוד תופעה מעניינת היא השימוש במילים ממקור גרמאני לציון בעלי חיים שנהוג לאוכלם ובמילים ממקור צרפתי לציון מאכלים שמקורם באותם בעלי חיים. המילה Cow, למשל, משמעותה "פרה", ולה מקבילות בשפות גרמאניות אחרות כגון Kuh הגרמנית; לעומתה, המילה Beef, שמשמעותה "בקר", גזורה מהמילה הצרפתית Bœuf ("שור"). זאת משום שלאחר הכיבוש הנורמאני בשנת 1066 המשיכה אוכלוסיית האיכרים (לרבות מגדלי הבקר) לדבר באנגלית עתיקה ולאחר מכן באנגלית תיכונה, שעה שלשון האצולה אוכלת הבשר הייתה צרפתית. צמדים נוספים הם Chicken ("תרנגלות") ו-Poultry ("בשר עוף"); Sheep ("כבשה") ו-Mutton ("בשר כבש"); ו-Calf ("עגל") ו-Veal ("בשר עגל").

דיאלקטים

בניגוד לשפות אחרות השגורות בפי מאות מיליוני אנשים, כגון סינית, גרמנית ופורטוגזית, הרי שהדיאלקטים של האנגלית קרובים מאוד זה לזה,והם אינם מכשול להבנה הדדית בין דוברי אנגלית מכל מקום שהוא בעולם. ההבדלים בין האנגלית הבריטית ובין האנגלית האמריקנית אף על פי שזכו לפרסום רב באמצעי התקשורת ובאמנות, וכן לספרים עבי כרס שנכתבו אודותיהם, הינם זניחים יחסית.

ההבדלים בין הדיאלקטים של השפה האנגלית משתייכים לשלוש קטגוריות:

• הגייה. זהו ההבדל הבולט ביותר, והוא יוצר את המגוון הרב ביותר. הבדלי מבטא דקיקים קיימים אף בתחומי הדיאלקטים השונים, כך שלערים גדולות רבות קיים מבטא משלהן.
• כתיב. הבדלי הכתיב מחלקים את הדיאלקטים של השפה האנגלית בצורה כללית לאלו המשתמשים בשיטת הכתיב הבריטית ולאלו המשתמשים בשיטת הכתיב האמריקנית. רוב הדיאלקטים המדוברים כשפת אם מחוץ לארצות הברית משתמשים בשיטה הבריטית: אוסטרליה, ניו זילנד, הודו. לעומת זאת, כמעט כל שאר דוברי האנגלית בעולם, המדברים אנגלית כשפה שנייה, אימצו בחום את השיטה האמריקנית, אשר הפכה במקומות ובמצבים רבים לברירת המחדל. את הבדלי הכתיב בין השיטה הבריטית ובין השיטה האמריקנית ניתן לחלק לשני סוגים:
  • הבדלים קבועים בצירופי אותיות מסוימים, בדרך כלל בסופיות: המילים Realise, internalise, subsidise באנגלית בריטית נכתבות Realize, internalize, subsidize באנגלית אמריקנית; המילים Colour, clangour, rumour באנגלית בריטית נכתבות Color, clangor, rumor באנגלית אמריקנית.
  • הבדלים יחידאיים: המילה Tyre באנגלית בריטית נכתבת Tire באנגלית אמריקנית; המילה Traveller באנגלית בריטית נכתבת Traveler באנגלית אמריקנית.
• אוצר מילים. מונחים מקומיים ניתן למצוא בכל שפה, אך עקב תפוצתה של האנגלית התפשטו מונחים מקומיים רבים הרחק ממקום מקורם: בממלכה המאוחדת, למשל, נאמר Biscuit לציון "עוגייה", ואילו בארצות הברית: Cookie.

המונח אנגלית בריטית מתייחס אך ורק לעניין הכתיב ואוצר המילים, אשר הינם אחידים בכל חלקי הממלכה המאוחדת ואירלנד. בתחום ההגייה, לעומת זאת, קיים באיים הבריטיים מגוון רחב ביותר של מבטאים, אף רחב יותר מהמגוון בארצות הברית, כך שהמונח "אנגלית בריטית" הינו כמעט חסר משמעות. למרות זאת, רבים בציבור טועים ומתייחסים למבטא האנגלי הרשמי והתקני כאל "אנגלית בריטית", תוך התעלמות מהעובדה שמיליוני סקוטים, אירים וולשים מדברים במבטא שונה לחלוטין.

אלו הם הדיאלקטים הראשיים בשפה האנגלית:

• אנגלית אמריקנית
• אנגלית בריטית
• אנגלית אוסטרלית
• אנגלית קנדית

ראו גם

• חוק גרים
• המילים השכיחות ביותר באנגלית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: אנגלית
ערך מילוני בוויקימילון: אנגלית
ספר לימוד בוויקיספר: אנגלית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנגלית

• הסבר מפורט על הזמנים באנגלית (כולל תרגילים)
• מילון מורפיקס

הערות שוליים

1. ^ http://www.ehistling-pub.meotod.de/01_lec06.php#11
2. ^ http://www.economist.com/world/europe/displayStory.cfm?Story_ID=883997

Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History