אמריקאים אפריקאים
אמריקאים אפריקאים (African American, גם אפרו-אמריקני או אמריקני שחור, או שחור) מהווים קבוצה אתנית בארצות הברית שמקורה באפריקה. לרבים מהאמריקאים האפריקאים יש שורשים גנאלוגים גם באירופה, באמריקה (ילידים-אמריקאים) ואף באסיה. במהלך ההיסטוריה נקראו האמריקאים האפריקאים בשמות גנאי, שכיום אינם נחשבים עוד לתקינים פוליטית, כמו ניגר, בוי מולניאן וכדומה. בארצות הברית חיים, נכון למפקד האוכלוסין ב-2003, כ-36.4 מיליון אמריקאים-אפריקאים, שמהווים כ-12.9% מכלל האוכלוסייה.
מהגרים חדשים ממוצא אפריקאי שצבע עורם שחור נקראים לעתים אמריקאים אפריקאים גם כן. אולם, התרבות, השפה, ההיסטוריה ומאפיינים נוספים שלהם שונים לגמרי מאלה של אמריקאים אפריקאים החיים בארצות הברית מאז נולדו, או שהינם בני דור שני בארצות הברית. במיוחד הכוונה לצאצאי אלו ששועבדו כעבדים בארצות הברית עד למלחמת האזרחים שתוצאותיה הובילו לביטול העבדות. מהגרים מהאיים הקאריביים או מאפריקה, דוברים לעתים קרובות צרפתית, אנגלית בריטית או שפה אירופאית אחרת כשפת אם. רבים מהם בוחרים שלא להזדהות עם האמריקאים-אפריקאים, ויש המגנים אותם על כך וטוענים כי בחירה זאת נובעת מחוסר מודעות להיסטוריה של היחסים בין הגזעים בארצות הברית.
תוכן עניינים |
מאבק האמריקאים האפריקאים לשוויון זכויות
 |
ערך מורחב – התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית |
לאחר מלחמת העולם השנייה התגבש שיתוף פעולה בין הממסד הליברלי הלבן לבין התנועה העממית של האפרו-אמריקאים ובעלי בריתם מקרב הלבנים, שמטרתו הייתה לנווט את ארצות הברית לחיסול האפליה, לביטול ההפרדה הגזעית ולשילוב המיעוט השחור בתוך האומה של הרוב הלבן כדי להגיע לאינטגרציה גזעית לאומית. את המוצא הם ביקשו בדגם המיזוג הפלורליסטי המסורתי, שהופעל בארצות הברית מדורות לקליטת קבוצות אתניות לבנות כגון אירים ואיטלקים אל תוך האומה האמריקנית.
תרבות
התרבות האמריקאית-אפריקאית היא תת-תרבות של התרבות האמריקאית. היא חופפת לה בתחומים רבים, אך נוגדת אותה במקרים אחרים. מאז שהגיעו השחורים לאמריקה, ניכרה תרומתם לספרות, לאמנות, למוזיקה, למזון, לאופנה, ולסלנג באמריקה.
שפה
השימוש בשפה שונה במעט אצל רוב האמריקאים האפריקאים ונובע, במידה מסוימת, מהקשיים אשר חוותה הקהילה בארצות הברית. בתקופת העבדות, החזיקו בעלי העבדים בעבדים מאזורים שונים באפריקה, ואלה דיברו שפות אפריקאיות שונות. בכך נחסמה בפני העבדים האפשרות לתקשר בשפת האם שלהם, מה שעודד את השימוש באנגלית. תנאים אלו הביאו לכך שלעתים קרובות נוצרו שפות, שהיו בשימוש בקרב השחורים, שהן ערבוב של אנגלית ושפות אחרות. כמו כן, ישנו דיאלקט של אנגלית הנקרא "Black Vernacualr English" (ראה [1]) או "Ebonics" (שם שנוי במחלוקת). ניב זה אינו משויך לאנגלית התקנית, ושואב השראה מהשפות המעורבבות הנ"ל.
חקלאות ומזון
השימוש במוצרי חקלאות רבים, כמו בטטות, בוטנים, אורז, במיה, שיבולת שועל, אינדיגו וכותנה, מקורם בתרבות אפריקאית או אמריקאית-אפריקאית. מאכלים אמריקאים-אפריקאים משקפים תגובה יצירתית לדיכוי הגזעני והכלכלי. תחת עבדות, לא ניתנה להם האפשרות להשתמש במוצרי מזון איכותיים במיוחד, ולאחר האמנסיפציה שקיבלו השחורים, רבים מהם היו עניים מכדי לרכוש מוצרי מזון כאלה. "Soul food", סגנון בישול שמזוהה עם האמריקאים-אפריקאים בדרום ארצות הברית, עושה שימוש יצירתי במוצרים זולים.
דת
הרוב הגדול של האמריקאים האפריקאים שייך לזרם הפרוטסטנטי. המבנה ההיררכי החופשי יחסית של הפרוטסטנטיות איפשר להם להקים כנסיות נפרדות מאלו של הלבנים במאמץ סביר. כנסיות אלו אפשרו לאמריקאים אפריקאים לתפוס עמדות מנהיגות שנחסמו בפניהם בשאר אמריקה. בנוסף לתפקידן הדתי, כנסיות אמריקאיות אפריקאיות גם מתפקדות כגוף פוליטי, ונותנות שירותי רווחה מסוימים.
מספר גדול של אמריקאים אפריקאים מחזיק באמונות מוסלמיות. מרבית המאמינים תומכים באסלאם סוני מן הזרם המרכזי. עם זאת, ניכרת השפעתו של זרם "המוסלמים השחורים", ובתוכם "אומת האסלאם" (Nation of Islam), ארגון דתי שהוקם ב-1935 על ידי וו.ד. פארד ואלישיה פול. פול, ששינה את שמו לאלישיה מוחמד, תפס את מנהיגות אומת האיסלאם במהרה. הוא הקים מסגדים בדטרויט, שיקגו וערים צפוניות נוספות. עד היום קיים ארגון זה, שמונהג היום על ידי לואיס פראחן. התאולוגיה של "אומת האסלאם" חורגת מן הזרמים המרכזיים של האסלאם, והינה נתונה במחלוקת.
קיימים גם אמריקאים אפריקאים יהודים, או ממוצא יהודי. בין המפורסמים בהם: הבדרן סמי דייויס ג׳וניור, שהמיר דתו ליהדות, שחקן הקולנוע והתיאטרון יפת קוטו ("רצח מאדום לשחור", שנולד למשפחה יהודית בקמרון), הסופר ולטר מוזלי, הכדורסלן דייוויד בלות'נטל הסופרת ג'מייקה קינקייד, הזמרים קרייג דייוויד ולני קרביץ (שאביו יהודי אך הוא עצמו התנצר) והשחקניות נל קרטר וליסה בונה. בתי כנסת של יהודים ממוצא אמריקאי-אפריקאי נמצאים במרבית הערים הגדולות בארצות הברית.
הסופר האמריקאי-יהודי ברנרד מלמוד (בקובץ "חבית הקסמים") מתאר בסיפור הקצר "המלאך לוין" מפגש בין יהודי לבן לספק-מלאך, יהודי אמריקאי-אפריקאי.
קיימת גם קבוצה קטנה של אמריקאים אפריקאים המאמינה שהם צאצאי עשרת השבטים הנקראים כושים עבריים, הקבוצה חייה בישראל, ורוב חברי הקבוצה חיים בדימונה.
ראו גם
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History