
![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | הוונדררס | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1874 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אצטדיון | אצטדיון ריבוק, בולטון (28,723) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| בעלי הקבוצה | {{{בעלים}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא | פיל גרטסייד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יו"ר | {{{יו"ר}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מנכ"ל | {{{מנכ"ל}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | גארי מגסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ליגה | פרמייר ליג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר אליפויות | 0 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר גביעים | 4 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים אחרים | {{{תואר אחר}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תלבושת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
בולטון וונדררס היא קבוצת כדורגל אנגלית מהעיר בולטון. כיום הקבוצה משתתפת בפרמייר ליג.
עד היום זכתה בולטון 4 פעמים בגביע האנגלי. כיום הקבוצה משחקת באצטדיון ריבוק, אליו עברה בשנת 1997. בשנת 2005 הצטרף לשורותיה של בולטון הכדורגלן הישראלי טל בן חיים, וסיים את שירותו בה בשנת 2007, שבה עבר לקבוצה האנגלית צ'לסי. בתחילת 2006 חתם בשורותיה עידן טל שהתחיל לשחק בקבוצה בעונת 2006/07. לאחר עונה בה כמעט ולא שיחק, עבר הקשר הישראלי לבית"ר ירושלים. בינואר 2008 תמיר כהן עבר לשורותיה ממכבי נתניה ונהיה הישראלי השלישי במועדון.
תוכן עניינים |
בולטון וונדררס נוסדה בשנת 1874, ושמה המקורי היה Christ Church FC (מועדון הכדורגל של כנסיית הגואל). הקבוצה הייתה אחת מבין 12 הקבוצות המייסדות של הפוטבול ליג. בהיותה אחת מן המייסדות, היא שהתה ברוב עונותיה בליגות הבכירות (הפרמייר ליג או הליגה הראשונה).
בולטון וונדררס הגיעה לראשונה לגמר הגביע האנגלי ב-31 במרץ 1894, אז הפסידה 4-1 לנוטס קאונטי באצטדיון גודיסון פארק שבליברפול. עשר שנים מאוחר יותר, ב-23 באפריל 1904, הפסידה 1-0 למנצ'סטר סיטי באצטדיונה של קריסטל פאלאס. בפעם השלישית בה הגיעה הקבוצה לגמר, שנערך לראשונה באצטדיון וומבלי שנחנך במשחק זה, ב-28 באפריל 1923, ניצחה בולטון 2-0 את וסטהאם יונייטד וזכתה בגביע. בשנות ה-20 של המאה ה-20 זכתה בולטון בעוד 2 גביעים, ב-1926 וב-1929.
בין השנים 1935 ו-1964 שיחקה בולטון בליגה העליונה של אנגליה. לאחר שירדה הקבוצה, היא לא חזרה לליגה הבכירה עד 1978 בה שרדה רק שנתיים.
הוונדרס זכו בגביע הרביעי שלהם ב-1958, כאשר צמד של כוכב הקבוצה, נאט לופטהאוז, העניק להם ניצחון על מנצ'סטר יונייטד, לעיני כ-100,000 צופים באצטדיון וומבלי. מאז הצליחה הקבוצה לסיים רק פעמיים כסגנית מחזיקת גביע הליגה, ב-1995 ושוב ב-2004.
בסוף עונת 1986/87 ירדה בולטון לראשונה בתולדותיה לליגה הרביעית. הנהלת הקבוצה המשיכה לתת אמון במאמן פיל ניל, אמון שהניב פרי, שכן לאחר עונה אחת בליגה הרביעית חזרה הקבוצה לליגה השלישית. פיל המשיך להיות המאמן בבולטון עד לעונת 1992, בה הוחלף על ידי ברוס ריוץ', שמספר שנים קודם לכן העלה את מידלסברו ליגה פעמיים.
בולטון עלתה לפרמייר ליג בהדרכתו של ברוס ריוץ', הודות לניצחון על רדינג במשחק על הכרטיס לליגה הבכירה במסגרת הפלייאוף של הליגה הראשונה (ליגת המשנה באנגליה). לאחר שפיגרה 2-0 במחצית, הצליחה בולטון להשוות עם 2 שערים ב-15 הדקות האחרונות של המשחק ולכפות הארכה, בה ניצחה 4-3. ניצחון זה שם קץ ל-15 שנות נידודים בין הליגות הנמוכות. שבוע לאחר מכן הייתה בולטון שוב בצד המפסיד, כאשר נוצחה על ידי ליברפול 2-1 בגמר גביע הליגה.
ריוץ' עבר לארסנל לאחר העלייה. הוא הוחלף על ידי מאמן דרבי קאונטי, רוי מקפארלנד, שנהנה משיתוף פעולה עם עוזרו לשעבר, קולין טוד. בולטון הייתה בתחתית הליגה ברוב עונת 1995/96, ועל עף החתמתם של מספר שחקנים חדשים שחררה הקבוצה את מקפארלנד בערב השנה החדשה של 1996, וטוד מונה למאמן במקומו. הנהלת בולטון האמינה בטוד, אשר לא הביא את השינוי המיוחל ונכשל בנסיונו להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה. הוא הצליח להשיג רק 19 נקודות במשך 16 המשחקים שניהל.
האמון שנתנה ההנהלה בטוד השתלם לבסוף, כשבולטון חזרה לליגה הבכירה בנסיון הראשון שלה, לאחר שהשיגה 98 נקודות מתוך 100 אפשריות. הם יכלו להשיג 100 נקודות ליגה ו-100 שערי ליגה, אלמלא סיימו בתיקו 2-2 את המשחק האחרון לאותה עונה נגד טרנמר רוברס.
בולטון ירדה חזרה לליגת המשנה בעונת 1997/98 בגלל הפרש שערים, כשיחד איתה יורדות גם שתי הקבוצות שעלו איתה רק שנה קודם לכן, ברנסלי וקריסטל פאלאס. בעונת 1998/99 הגיעה בולטון עד לפלייאוף של ליגת המשנה אבל הפסידה לווטפורד. קולין טוד התפטר ממשרת המאמן, ומיד הוחלף על ידי מאמנה של נוטס קאונטי, סם אלרדייס, (מאמנה הנוכחי של בולטון).
עונת 1999/2000 הסבה אכזבה קשה למאמנה החדש של בולטון ולקבוצה עצמה, אשר הפסידה בחצאי הגמר של גביע הליגה והגביע האנגלי, ובמשחקי הפלייאוף על הכרטיס לחזרה לליגה הבכירה. אולם בעונת 2000/01 כבר התהפכו היוצרות לטובתם של סם אלרדייס וקבוצתו, שהעפילה בחזרה לליגה הבכירה לאחר ניצחון 3-0 על פרסטון בגמר הפלייאוף של הליגה הראשונה.
בולטון נראתה כי עושה את דרכה למעלה אחרי שלושת המחזורים הראשונים של עונת 2001/02, אך לא הצליחה לשמור על דרך הניצחונות שלה, וסיימה במקום ה-16 בתום העונה - מספיק בשביל להבטיח לראשונה בתולדותיה את הישארותה בפרמייר ליג שנוסד בשנת 1992, ולראשונה מאז 1979 בליגה הבכירה ביותר של הכדורגל האנגלי.
בולטון באבקה בתחתית בשנה שלאחר מכן (2003), אך הצליחה לשרוד בזכות ניצחון 2-1 על מידלסברו במחזור האחרון של העונה משערים של פר פרנדסן וג'יי ג'יי אוקוצ'ה. הניצחון הוריד את וסטהאם יונייטד ליגה במקומה. בעונת 2003/04, על אף הפתיחה הנוראה בהפסדים 4-0 למנצ'סטר יונייטד, 4-0 לעולה החדשה פורטסמות' ו-6-2 למנצ'סטר סיטי, בולטון נתנה את העונה הטובה ביותר שלה זה 50 שנה. היא הגיעה לגמר גביע הליגה, בו הפסידו 2-1 למידלסברו. למרות הפתיחה הגרועה של העונה סיימה בולטון שמינית - מעל הציפיות, והיא יכלה לסיים אפילו גבוה יותר לולא הפסידה בביתה לפולהאם במחזור האחרון של העונה באמצע מאי 2004.
ההתקדמות המרשימה של בולטון המשיכה גם בעונת 2004/05. הקבוצה סיימה בצורה מכובדת במקום השישי בטבלה - עם מספר נקודות זהה לאברטון, שסיימה חמישית בגלל יחס שערים עדיף, והעפילה לגביע אופ"א, המפעל האירופי הראשון אליו העפילה בולטון בתולדותיה. רק תיקו 1-1 במשחק האחרון של העונה הוא שמנע ממנה לעקוף גם את ליברפול, וגם את יריבתה העירונית של ליברפול, אברטון, שסיימה חמישית, ובכך פיספסה הזדמנות להגיע למוקדמות ליגת האלופות.
תור הזהב של בולטון המשיך גם בעונת 2005/06, בה סיימה שמינית בליגה. המסע האירופי שלהם החל בכך שהדיחו את לוקומוטיב פלובדיב בסיבוב הראשון של גביע אופ"א. בשלב הבתים הם שיחקו נגד בשיקטש הטורקית, ויטוריה דה גיומארס, זיינט סנט פטסבורג, ומי שתהיה בתום העונה מחזיקת גביע אופ"א, סביליה. הקבוצה המשיכה עד לסיבוב השני של גביע אופ"א, בו הודחה על ידי אולימפיק מרסיי.
בולטון שברה את שיא ההעברות האישי שלה כאשר החתימה באותה עונה את החלוץ הצרפתי, ניקולס אנלקה, תמורת 8 מיליון ליש"ט אותם שילמה לפנרבחצ'ה הטורקית. השער הראשון שהוא כבש היה בניצחון 1-3 נגד ארסנל, קבוצתו לשעבר.
בעונת 2006/2007 שיחקו בשורות בולטון הישראלים טל בן חיים ועידן טל.
צבע תלבושת הבית של בולטון היא חולצה לבנה עם קישוט כחול כהה, יחד עם מכנס וגרביים לבנים.
סמל הקבוצה בנוי מצורת כדור המורכב על ידי ראשי התיבות של שמה המלא של הקבוצה (BWFC עבור "Bolton Wanderers Football Club") עם סרטים בצבע אדום וכחול מתחת. האדום שבסמל מסמל את הצבע של הוורדים של מחוז לנקשייר (בו נמצאת העיר בולטון). הסמל המקורי של הקבוצה היה סמלה של העיר בולטון.
בשנת 1997, לאחר 102 שנים באצטדיון האהוב בורנדן פארק עברה בולטון לאצטדיונה החדש, אצטדיון ריבוק (שנקרא על שם הספונסר ארוך השנים של בולטון), שנבנה כ-8 ק"מ ממרכז העיר בולטון.
|
|
|
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History