בוסניה והרצגובינה


Free Web Hosting with Website Builder
בוסניה והרצגובינה
דגל בוסניה והרצגובינה סמל בוסניה והרצגובינה
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: המנון בוסניה והרצגובינה
מיקום בוסניה והרצגובינה
יבשת אירופה
שפה רשמית סרבית, קרואטית, בוסנית
עיר בירה סרייבו
43°52′N 18°25′E
העיר הגדולה ביותר סרייבו
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
- נשיא


- ראש ממשלה
נשיא
האריס סילאייג'יץ' (בוסניאק)
נבּ‏וֹ‏יישה רדמנוביץ' (סרבי)
ז'לייקוֹ‏ קומשׂיץ' (קרואטי)
ניקולא שפיריץ'
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מיוגוסלביה
5 באפריל 1992
שטח
אחוז מים
51,129 קמ"ר
זניח
125 בעולם
אוכלוסייה (2005)
צפיפות:
4,498,976 נפש
79 נפש לקמ"ר
120 בעולם
תמ"ג (2005)
תמ"ג לנפש:
28,260 מיליון $
6,800 $
104 בעולם
מטבע המרק הסחיר (BAM)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט ba
קידומת בינלאומית 387+

בוסניה והרצגובינה היא מדינה באזור חבל הבלקן שבדרום אירופה עם שטח של כ-51,129 קמ"ר ואוכלוסייה של כארבעה מיליון. המדינה כוללת אנשים משלושה לאומים: סרבים (נוצרים אורתודוקסים ברובם), בוסניאקים (מוסלמים) וקרואטים (קתולים); שלושה לאומים אלה מכונים גם בשם "העמים המרכיבים". אזרחי המדינה בכללותם נקראים בוסנים.

המדינה גובלת מצפון וממערב בקרואטיה, ממזרח בסרביה ומדרום במונטנגרו. המדינה מוקפת כולה יבשה למעט כ-20 קילומטרים בחוף הים האדריאטי. עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר היא סרייבו.

בעבר הייתה המדינה חלק משש המדינות שהרכיבו את יוגוסלביה. בוסניה והרצגובינה קיבלה את עצמאותה במהלך מלחמות יוגוסלביה, בשנות ה-90 של המאה ה-20.

מבחינה מדינית, המדינה מחולקת לשתי ישויות: רפובליקה סרפסקה הסרבית והפדרציה של בוסניה והרצגובינה הבוסניאקית-קרואטית. בוסניה היא האזור הגאוגרפי המרכזי של המדינה, והרצגובינה היא האזור הדרומי, שקיבל את שמו במאה ה-19.

תוכן עניינים

שם המדינה

מקור השם בוסניה הוא על שם הנהר בוסנה ששמו גזור מהשורש 'בוס' שמשמעותו בשפות הודו-אירופיות רבות היא "מים זורמים". האיזכור הראשון של השם בוסניה הוא משנת 958 עת הפך הקיסר הביזנטי קונסטנטין ה-7 את האזור לאזור מנהלי בשם בוסניה בתוך האימפריה הביזנטית. האזור הידוע היום בשם הרצגובינה היה ידוע בתקופת ימי הביניים המוקדמים בשם זאומליה, על שם שבט זאצלומוי הסלאבי שישב בו.

ב-1440, האזור נשלט על ידי השליט סטייפאן ווקציץ' קוסאצ'ה (Stjepan Vukčić Kosača). אותו שליט קרא לעצמו בכמה שמות, ביניהם "הרצוג (בגרמנית: דוכס) של סנט סאוה", הלורד של חאום ופרימוריה, והדוכס הגדול של ממלכת בוסניה. האזור בו שלט נקרא מאוחר יותר בשם אדמת הרצוג או הרצגובינה.

היסטוריה

עמוד ראשי
ערך מורחב – היסטוריה של בוסניה והרצגובינה

התקופה הפרה-סלאבית

בוסניה יושבה בסוף תקופת האבן החדשה. בראשית תקופת הברונזה אנשי תקופת האבן הוחלפו על ידי שבטים הודו-אירופאים אילירים. הקלטים החלו להגר לאזור במאה השלישית לפני הספירה ובמאה הרבעית לפני הספירה תוך כדי גירוש השבטים האילירים. עם זאת, ישנם כמה שבטים קלטים ואילירים שהתמזגו ביניהם. השוני הרב בין השבטים בא לידי ביטוי בעיקר בשפת הדיבור. במאה השלישית לפני הספירה פרצה מלחמה בין השבטים האילירים לרומאים שלא סיימו לספח את האזור לאימפריה הרומית עד שנת 9 לספירה. בתקופה הרומאית התיישבו באזור אנשים מכל רחבי האימפריה הרומית לצד השבטים האילירים. הנצרות הגיע לאזור במאה הראשונה לספירה.

לאחר פיצולה הסופי של האימפריה הרומית, האזורים דלמטיה ופאננוניה שהיו בבוסניה של היום סופחו לאימפריה הרומית המערבית. האזור נכבש על ידי האוסטרוגותים בשנת 455, ומאוחר יותר על ידי האלנים וההונים. במאה ה-6, הקיסר יוסטיניאנוס הראשון כבש את האזור וסיפח אותו לאימפריה הביזנטית.

הסלאבים היגרו לאזור מאזורים בצפון מזרח אירופה יחד עם עמים אחרים שהגיעו מאותו אזור. הם פלשו לאיפריה הרומית המזרחית והתיישבו בבוסניה והרצגובינה של היום. הקרואטים והסרבים הגיעו בפלישה השנייה של העמים הסלאבים.

תקופת ימי הביניים

בימי הביניים הוקמה ישות פוליטית במערב חבל הבלקן, עם הפלישה הסלאבית שהתחוללה מוקדם יותר. שבטים אלה הביאו עמם את המבנה הסוציאלי והשבטי והקימו שיטה פיאודלית רק עם פלישת הפרנקים במאה ה-9, באותה העת בה העמים הדרום סלאבים קיבלו את הנצרות.

גבולותיה של בוסניה והרצוגבינה תחת השליטים מדינת בוסניה תחת באן קואלין מ 1180 עד 1204
מדינת בוסניה תחת המלך טוורטקו מ 1353 עד 1391
גבולות בוסניה והרצוגבינה במחצית השנייה של המאה ה 15
גבולות בוסניה והרצוגבינה במחצית השנייה של המאה ה-19

ממלכת סרביה וקרואטיה פיצלה את השליטה בבוסניה והרצוגבינה. בהמשך, השליטה באזור עברה לסרוגין בין ממלכת הונגריה לאימפריה הביזנטית והאזור נהפך לאזור סכסוך. במאה ה-12 האזור פוצל שוב ומאוחר יותר נעשה עצמאי תחת שלטון שליט מקומי הנושא בתואר באנס. השליט הראשון, באן קואלין, השיג שקט ושלום לשלושה עשורים, על אף שהיה שנוי במחלוקת בעיני הכנסייה הבוסנית. בתקופת שלטונו פרח המסחר עם אזורים שכנים כונציה.

היסטורית בוסניה במאה 14 החלה בסכסוך בין שתי משפחות - שוביץ' (Šubić) וקוטרומניץ' (Kotromanić). הסכסוך הסתיים ב-1322 כאשר סטייפאן קוטרומאניץ' ה-2 ( Stjepan II Kotromanić) היה לבאן (שליט). עד למותו ב-1353 הוא הצליח להגדיל את שטחי הממלכה מצפון וממערב וכן סיפח את זאומליה וחלקים מדלמטיה. תחת שלטונו של אחיינו-יורשו טוורטקו (Tvrtko), בוסניה גדלה גם בכוחה וגם בשטחה, עד שלבסוף הפכה לממלכה עצמאית ב-1377. לאחר מותו ב-1391, בוסניה החלה נחלשת.

האימפריה העות'מאנית שהחלה בכיבוש אירופה היוותה איום גדול על אזור חבל הבלקן באמצע המאה ה 15. לבסוף לאחר עשור של אי יציבות בבוסניה נפלה בוסניה ב-1463, הרצוגבינה נפלה בשנת 1482. בגיבויה של ממלכת הונגריה מוקמת מחדש "ממלכת בוסניה" עד לפירוקה בשנת 1527.

התקופה העות'מאנית

פרובינציית בוסניה בתקופה העות'מאנית

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שלטון אוסטרו-הונגריה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ממלכת יוגוסלביה

בוסניה והרצגובינה
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של בוסניה והרצגובינה
התקופה הפרה-סלאבית

תקופת ימי הביניים

התקופה העות'מאנית

שלטון אוסטרו-הונגריה

ממלכת יוגוסלביה

מלחמת העולם השנייה

יוגוסלביה הסוציליסטית

מלחמת בוסניה

בוסניה והרצגובינה

בעקבות מלחמת העולם הראשונה שולבה בוסניה במדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים (שהצטרפה מאוחר יותר לסרביה). החיים בבוסניה והרצגובינה הושפעו משני גורמים עיקריים: המצב הסוציו-אקונומי והמצב הפוליטי. הממשלות והקואליציות ביוגוסלביה התחלפו בצורה תכופה יותר ויותר. המאבקים הפוליטיים העיקריים היו בין הקרואטים שרצו פיזור ממשלות וסמכויות לאזורים השונים לבין הריכוזיות של הסרבים. במהלך תקופה זו חולקה בוסניה והרצגובינה ל-33 מחוזות שנקראים אובלאסטה (Oblast) על פי אזורים גאוגרפיים. חלוקה זו החליפה את החלוקה הישנה לששת המחוזות.

ייסוד ממלכת יוגוסלביה ב-1929, חילק מחדש את בוסניה והרצגובינה למספר אזורים על פי מוצא אתני והיסטורי, עקב זאת הזהות הבוסנית המאוחדת התפרקה. המתיחות הסרבית-קרואטית על מבנה יוגוסלביה לא הביאה בחשבון את מצב בוסניה והרצגובינה. הסכם צווטקוביץ'-מאצ'ק (Cvetković-Maček), שהוליד את מדינת קרואטיה ב-1939, מיקם את בוסניה והרצגוביה בין סרביה לבין קרואטיה. יוגוסלביה נכבשה לבסוף על ידי הצבא הגרמני ב-6 באפריל 1941.

מלחמת העולם השנייה

מצבת הנצחה לקרב סוטיאסקה במזרח בוסניה והרצגובינה

כאשר ממלכת יוגוסלביה נכבשה על ידי הכוחות הגרמנים במלחמת העולם השנייה, כל בוסניה הועברה לשלטון מדינת קרואטיה שהייתה למעשה בובה נאצית (כמו צרפת של וישי). השלטון הנאצי בבוסניה הוביל רדיפות ורציחות, ומאוחר יותר השמדה כללית של האוכלוסייה היהודית. מדינת הבובה הקרואטית התנכלה גם לאוכלוסייה הסרבית המקומית. בעקבות זאת סרבים רבים הצטרפו לצ'אטניקים, ארגון מורדים סרבי מלוכני שנלחם מלחמת גרילה נגד כוחות הכיבוש. אנשי הארגון ביצעו גם רציחות, בעיקר נגד אזרחים מוסלמים בוסנים שהיו תחת אזור שלטונם.

בתחילת 1941, יוגוסלביה הקומוניסטית תחת שלטונו של יוסיפ ברוז טיטו אירגנה קבוצות התנגדות רב-אתניות, שנקראו הפרטיזנים, שנלחמו נגד כוחות הציר והפרטיזנים המלוכנים. (הצ'אטניקים). ב-25 בנובמבר 1943 המועצה האנטי פשיסטית לשחרור יוגוסלביה החליטה בוועידה בעיר ג'איסה ליסד מחדש את בוסניה והרצגובינה כרפובליקה בתוך יוגוסלביה בגבולות שנקבעו על ידי העות'ומנים במאה ה 19 (באופן רשמי, בוסניה והרצגובינה הוקמה רק ב-1946 לאחר כתיבת החוקה שהפכה את בוסניה והרצגובינה באופן רשמי לאחת משש הרפובליקות שהרכיבו את המדינה החדשה). בסוף מלחמת העולם השנייה הוקמה הרפובליקה הסוציאל פדרלית של יוגוסלביה שאיגדה בפדרציה את המדינות מקדוניה, מונטנגרו, סרביה, בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה.

יוגוסלביה הסוציאליסטית

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מלחמת בוסניה

עמוד ראשי
ערכים מורחבים – מלחמת בוסניה, טבח סרברניצה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בוסניה והרצגובינה העצמאית

פוליטיקה וממשל

בניין אספת הפרלמנט בבירה סרייבו


עמוד ראשי
ערך מורחב – פוליטיקה של בוסניה והרצגובינה

בוסניה הרצגובינה, על פי הגדרתה היא רפובליקה פדרלית דמוקרטית, ייצוגית. בראש המדינה עומדים שלושה נשיאים - סרבי, בוסניאקי וקרואטי, אשר כל אחד מהם נבחר על ידי קהילתו שלו, בבחירות דמוקרטיות. הנשיא מחזיק בסמכויות ייצוגיות בלבד. ראש הרשות המבצעת הוא ראש הממשלה העומד בראש מועצת השרים. הרשות המחוקקת של בוסניה והרצגובינה מורכבת משני בתים - בית העמים ובית הנבחרים. בית המשפט העליון התחוקתי הוא העומד בראש הרשות השופטת העצמאית.

החוקה

החוקה של בוסניה והרצגובינה היא חלק חשוב מהסכם השלום בבוסניה והרצגובינה, הידוע בשם הסכם דייטון, שניסוחו החל ב-22 בנובמבר 1995 על יד העיר דייטון, במדינת אוהיו שבארצות הברית, ונחתם בפריז שבצרפת, ב-14 בדצמבר 1995. החוקה של בוסניה והרצגובינה מביאה 4 נספחים מהסכם דייטון, שהופך את השלטון לשלטון מסובך ומפוזר. בנוסף, על פי ההסכם, המדינה מכילה שתי ישויות - הפדרציה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה. החוקה של בוסניה והרצגובינה מבוססת על זכויות אדם, חופש קידום לשלום, צדק, סובלנות. בנוגע לשלטון, המדינה היא מדינה דמוקרטית עם בחירות חופשיות. הקבוצות האתניות השונות (הבוסניאקים הסרבים והקרואטים) במדינה נקראים "העמים המרכיבים".

ממשל

עדנאן טרזיץ', ראש ממשלת בוסניה והרצגובינה עד ינואר 2007

אף על פי שבראש המדינה עומד נשיא הוא אינו מחזיק בסמכויות ביצועיות משמעותיות. תפקידו העיקרי הוא למנות את ראש הממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות, העומד בראש הרשות המבצעת הנקראת מועצת השרים.

אספת הפרלמנט מורכבת משני בתים - בית העמים הוא הבית העליון ובית הנבחרים הוא הבית התחתון. בבית העמים ישנם 15 צירים שעשרה מהם נבחרים על ידי הפדרציה של בוסניה והרצוגבינה. חמישה מהנציגים הם בוסנים, חמישה קרואטים וחמשת האחרים הם נציגים סרבים נבחרים על ידי רפובליקה סרפסקה. בבית הנבחרים ישנם 42 חברים כאשר שני שליש נבחרים על ידי הפדרציה של בוסניה והרצגובינה ושליש נבחרים על ידי רפובליקה סרפסקה.

בית המשפט החוקתי של בוסניה והרצגובינה הוא בית המשפט העליון. מורכב מתשעה חברים, ארבעה מהם נבחרים על ידי בית הנבחרים של הפדרציה של בוסניה והרצוגבינה, שנים על ידי האספה של רפובליקה סרפסקה ושלושה נבחרים על ידי בית המשפט האירופאי לזכויות אדם.

מפלגות

לבוסניה והרצגובינה יש מערכת רב מפלגתית. חלק מהמפלגות הן מפלגות רב לאומיות וחלק מפלגות אתניות.

  • המפלגות הרב אתניות המרכזיות הן:
מפלגת בוסניה והרצגובינה.
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של בוסניה והרצגובינה
  • מפלגות בוסניאקיות מרכזיות.
מפלגת הפעולה הדמוקרטית.
הקהילה העממית הדמוקרטית.
  • מפלגות סרביות מרכזיות.
המפלגה הדמוקרטית הסרבית (בוסניה והרצגובינה).
המפלגה לקידום דמוקרטי.
  • מפלגות קרואטיות מרכזיות.
נוצרים דמוקרטים (בוסניה והרצגובינה).
האיחוד הדמוקרטי הקרואטי של בוסניה והרצגובינה.

ראו גם: קטגוריה:מפלגות בבוסניה והרצגובינה

חלוקה מנהלית

עמוד ראשי
ערך מורחב – חלוקה מנהלית של בוסניה והרצגובינה
בוסניה והרצגובינה - חלוקה לישויות העצמאיות
חלוקה למחוזות
חלוקה לאזורים

לבוסניה והרצגובינה ישנן כמה רמות של חלוקה מנהלית. החלוקה הראשית היא החלוקה של שתי הישויות העצמאיות - רפובליקה סרפסקה התופסת כ-49% משטח המדינה והפדרציה של בוסניה והרצגובינה שתופסת 51% מן המדינה. הישויות השונות הוקמו בעקבות הסכם דייטון בשנת 1995. נוסף לשתי ישויות אלו,מחוז ברקו הוא מחוז פדרלי עצמאי השוכן בצפון המדינה ואינו משויך לאף אחת משתי הישויות.

החלוקה המשנית של המדינה היא החלוקה למחוזות. בפדרציה של בוסניה והרצגובינה נקראים המחוזות קנטונים, בבוסנית kantoni, בקרואטית županije ובסרבית кантони. בפדרציה ישנם כעשרה מחוזות. ברפובליקה סרפסקה ישנם שבעה מחוזות הנקראים אזורים.

החלוקה המשנית של המחוזות היא החלוקה לרשויות מונצפליות שונות (ערים, מועצות מקומיות, ומועצות אזוריות). במדינה ישנם 137 רשויות שונות, 74 בפדרציה של בוסניה והרצגובינה ו-63 מהם ברפובליקה סרפסקה.

חוץ מן הישויות, המחוזות והאזורים, במדינה ישנן ערים הנקראות "ערים ראשיות". הערים הן:

  • סרייבו - עיר הבירה הפדרלית (וגם בירתה של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה) והעיר הגדולה ביותר במדינה.
  • בניה לוקה - עיר הבירה של רפובליקה סרפסקה והעיר השנייה בגודלה במדינה.
  • מוסטר - עיר הבירה הלא רשמית של הרצגובינה והעיר השלישית בגודלה במדינה.
  • מזרח סרייבו - העיר הרביעית בגודלה במדינה.

חלוקת המדינה לישויות, מחוזות ואזורים.

מחולקת מנהלית לעשרה מחוזות.

אונה-סאנה (Una-Sana)
פוסבינה (Posavina)
טוזלה (Tuzla)
זאניסה-דובוי (Zenica-Doboj)
פודריניה הבוסנית (Bosnian Podrinje)
מרכז בוסניה (Central Bosnia)
הרצוגבינה-נארטאטוה (Herzegovina-Neretva)
מערב הרצוגבינה (West Herzegovina)
סרייבו (Sarajevo)
מערב בוסניה (West Bosnia)

מחולקת מנהלית לשבעה אזורים.

בניה לוקה (Banja Luka)
דובוי (Doboj)
בייאליינה (Bijeljina)
ולסאניסה (Vlasenica)
סרייבו רומנייה (Sarajevo-Romanija)
פוקה (Foča)
טראבינייה (Trebinje)
  • מחוז ברקו (Brčko) - מחוז עצמאי שלא שייך מבחינה אדמנסטרטיבית לאף אחת מן הישויות.

כלכלה

הכלכלה הבוסנית הרצגובנית מבוססת על חקלאות ותעשייה זעירה. בחקלאות, היבולים העיקריים הם: תפוח אדמה, תירס, כרוב, חיטה, עגבניות ובצל. היקף הדיג בבוסניה הרצגובינה הוא 2,550 טון שלל בשנה.

אוצרות הטבע הקיימים בבוסניה הרצגובינה הם עופרת, ברזל, בוקסיט, ליגניט, מנגן, נחושת, כרום, אבץ, עץ ואנרגיה הידרו-אלקטרית. תעשיית המדינה כוללת הפקת וייצור פלדה, פחם, ברזל, עופרת, אבץ, מנגן, בוקסיט, הרכבת כלי רכב, טקסטיל, מוצרי טבק, רהיטי עץ, הרכבת טנקים ומטוסים, מכשירי חשמל ביתיים, וזיקוק נפט.

היבוא למדינה עומד על שווי של 14.75 מיליארד ש"ח, בעיקר מקרואטיה, איטליה, גרמניה, וסלובניה, והיצוא ממנה הוא בשווי של 2.250 מיליארד ש"ח.

גאוגרפיה

מפת בוסניה והרצגובינה

בוסניה הרצגובניה ממוקמת במערב חבל הבלקן אשר ביבשת אירופה, גובלת בצפון ובמערב בקרואטיה, בסרביה במזרח ובדרום במונטנגרו. רוב המדינה הררית, במיוחד במרכזה שם ממוקמים האלפים הדינריים. צפון מזרח המדינה מאופיין בנוף מישורי ובקעות שטוחות ורוב הקרקע הפוריה מצויה בו. בדרום המדינה ישנה רצועה באורך של כ-23 קילומטרים המחברים את המדינה לים האדריאטי. ברצועה זו ממוקמת העיר נאוום, אך הרצועה הזו מפרידה למעשה בין החלק העיקרי של קרואטיה לבין מחוז דוובראווניק-נארטאטוה והופך אותה למובלעת הגובלת מצפון ומצפון מערב בבוסניה והרצגובינה, מדרום ודרום מערב בים האדריתי וממזרח במונטנגרו.

נהרות ראשים: נהר סאווה המהווה את הגבול הצפוני עם קרואטיה, ויובליו: דרינה, בוסנה ואונה.

בבוסניה והרצגובינה ישנן ארבע ערים שעברו את קו מאה אלף התושבים והן: סרייבו עם 400,000 תושבים, בניה לוקה עם 250,000, טוזלה עם 165,000 וזאניקה עם 146,000 תושבים. אף שהעיר מוסטר לא עברה את קו מאה אלף התושבים, היא נחשבת לעיר גדולה עם כ-94,100 תושבים.

דמוגרפיה

עמוד ראשי
ערך מורחב – דמוגרפיה של בוסניה והרצגובינה

בבוסניה הרצגובינה חיות שלוש קבוצות אוכלוסייה: בוסנים, סרבים וקרואטים. הבוסנים הם ברובם מוסלמים, הסרבים בעיקר נוצרים אורתודוקסים והקרואטים בעיקר קתולים.

דת

האוכלוסייה מחולקת כמעט שווה בשווה בין מוסלמים ונוצרים.

מוסלמים 48%, אורתודוקסים 33%, קתולים 19%

קבוצות אתניות

כיום בבוסניה והרצגובינה יש זכויות מלאות לכלל הקבוצות האתניות. למרות ביטול דרישת הסרבים במדינה להפוך את רפובליקה סרפסקה למדינה עצמאית יש עדיין מתחים בין הקבוצות השונות. על אף שהקבוצה הבוסנית מהווה כמעט מחצית מן האוכלוסייה, הקבוצות האחרות לא מקבלות את הדומיננטיות שלה, כך שלסרבים יש ישות מדינית נפרדת (רפובליקה סרפסקה) ולקרואטים ייצוג פוליטי שווה.

  • רוב תושבי המדינה הם סרבים, קרואטים ובוסניאקים. התפלגות אתנית (נכון ל-2002):
בוסניאקים - 48%.
סרבים - 37.1%.
קרואטים - 14.3%.
אחרים - 0.6%.

יהודים

עמוד ראשי
ערך מורחב – יהדות בוסניה והרצגובינה
בית הכנסת בעיר סראייבו

היהודים הראשונים שישבו באזור זה היו סוחרים מיוון וטורקיה שהיגרו לסראייבו בשנת 1541. הטורקים שישבו במקום, ביקשו לבודד את היהודים מהם ואכן, נבנה בעיר סראייבו רובע יהודי בשם "צ'יפוט חאן".

היהודים סבלו תחילה ממגבלות שהטילו המוסלמים, כפי שהיה גם בשאר מדינות האסלאם אך יחס זה השתנה עם הזמן והם זכו לזכויות שונות. היהודים קבלו זכויות בשנת 1840 ובשנת 1856 קיבלו זכויות נוספות שעזרו להם להתפתח ולהגיע למעמד גבוה יותר מבעבר. עם שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית ניתנה ליהודים האמנציפציה.

במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחו יהודים רבים מבוסניה-הרצגובינה להשמדה ומעט היהודים שנותרו לאחר המלחמה הקימו קהילה מחודשת בסראייבו או שעזבו לארץ ישראל.

כיום יש בבוסניה והרצגובינה כ-1,000 יהודים, רובם בסראייבו.

שפות

תושבי בוסניה-הרצגובינה דוברים בוסנית, סרבית וקרואטית.

חינוך

אוניברסיטת בניה לוקה

כחלק מהרפובליקה הסוציאל-דמוקרטית של יוגוסלביה, בוסניה נהנתה ממערכת חינוך ברמה גבוהה. המערכת הזו לא רק עודדה תלמידים ללכת ללמוד במוסדות השכלה גבוהה, אלא גם כיבדה השקעה והשגים. שנים מילידי בוסניה זכו בעבר בפרס נובל, המפורסם שבהם הוא איוו אנדריץ' שזכה בפרס נובל לספרות ב-1961. בוסנים רבים עזבו את מדינתם על מנת ללמוד את מקצועות ההיי-טק במקומות כמו צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. חלק מאזרחי בוסניה הגדירו את תופעת 'בריחת המוחות' כאנשים שיצאו ללמוד על מנת לעזור למדינתם בעתיד, אך רק מעטים חזרו לבוסניה לאחר סיום לימודיהם מחוץ לבוסניה והרצגובינה.

כיום בבוסניה ישנן שבע אוניברסיטאות, אחת בכל עיר גדולה. במשך 15 השנים האחרונות, ההשכלה הגבוהה בבוסניה לא התפתחה בכיוון של מודרניזציה עקב המלחמה שהתרחשה ועקב המצב הכלכלי הקשה. אף על פי שהמלחמה הסתיימה זה מכבר, לא התבצעה שום רפורמה בחינוך בבוסניה והרצגובינה. למרות זאת, המדינה מועמדת לכניסה לאיחוד האירופאי.

תרבות

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

אוכל

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מוזיקה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

חגים

תאריך שם נחגג על ידי הערות
1 בינואר ראש השנה האזרחית
7 בינואר חג המולד האורתודכסי נוצרים אורתודוקסים
9 בינואר יום הרפובליקה נחגג רק ברפובליקה סרפסקה
10 בינואר עיד אל-אד'חא מוסלמים משתנה על פי לוח השנה המוסלמי
14 בינואר ראש השנה האורתודוקסי נוצרים אורתודוקסים 2 ימים
27 בינואר יום סנט סאואס נוצרים אורתודוקסים
1 במרץ יום העצמאות
14 באפריל יום שישי הטוב נוצרים קתולים
16 באפריל חג הפסחא נוצרים קתולים 2 ימים
21 באפריל יום שישי הטוב האורתודוקסי נוצרים אורתודוקסים
23 באפריל חג הפסחא האורתודוקסי נוצרים אורתודוקסים 2 ימים
1 במאי יום העבודה
15 באוגוסט יום האסוומפטיון נוצרים קתולים
23 באוקטובר עיד אל-פיטר מוסלמים משתנה על פי לוח השנה המוסלמי
1 בנובמבר חג כל הקדושים נוצרים קתולים
25 בנובמבר יום הרפובליקה נחגג רק בפדרציה של בוסניה והרצגובינה
25 בדצמבר חג המולד נוצרים
31 בדצמבר עיד אל-אד'חא מוסלמים משתנה על פי לוח השנה המוסלמי

הטבלה נכונה לשנת 2006

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בוסניה והרצגובינה

והרצגובינה]


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן[1] · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה[2] · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה[1] · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה[1] · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן[1] · קפריסין[2] · קרואטיה · רומניה · רוסיה[1] · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין[2]


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה [2] · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות הבלקן
אלבניה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · טורקיה · יוון · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סרביה · קוסובו · קרואטיה · רומניה מפת מדינות הבלקן
מדינות ואזורים לחופי הים התיכון

איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · טורקיה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה


טריטוריות חסות: אקרוטירי ודקליה (הממלכה המאוחדת) · גיברלטר (