
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
![]() |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | Schwarzgelben (צהוב-שחור) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1909 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אצטדיון | זיגנאל אידונה פארק, דורטמונד (81,264) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| בעלי הקבוצה | {{{בעלים}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא | {{{נשיא}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יו"ר | ד"ר ריינהארד ראובל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מנכ"ל | {{{מנכ"ל}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | יורגן קלופ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ליגה | בונדסליגה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר אליפויות | 6 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר גביעים | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים אחרים | {{{תואר אחר}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תלבושת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
בורוסיה דורטמונד (בגרמנית: Ballspielverein Borussia 09 e.V. Dortmund) היא קבוצת כדורגל גרמנית מהעיר דורטמונד (590,000 תושבים), העיר השנייה בגודלה במחוז נורדריין-וסטפאליה שבצפון-מערב גרמניה. הקבוצה הוקמה בשנת 1909, ומכאן הספרות 09 הנלוות לסמל המועדון. דורטמונד נחשבת לאחת מהקבוצות הגדולות בגרמניה ובאמתחתה 6 אליפויות הבונדסליגה, 2 גביעי גרמניה, ליגת האלופות, גביע אירופה למחזיקות גביע והגביע הביניבשתי. בנוסף הגיעה הקבוצה פעמיים לגמר גביע אופ"א אך הפסידה בשניהם. הקבוצה משחקת ב"זיגנאל אידונה פארק" (לשעבר ווסטפאלנשטאדיון) (81,264 מקומות).
תוכן עניינים |
ב 19.12.1909 קבוצה של 40 מחברי "עדת השילוש הקדוש" הקתולי התכנסה במבשלת בירה בשם "בורוסיה" בדורטמונד לאסיפת חירום בנושא היחס המחפיר שמקבלים חובבי הכדורגל בעדה מראשיה. ה-40 החליטו ללכת על צעד דרסטי ולהקים מועדון כדורגל שייתן להם מסגרת למשחק והקימו את "מועדון משחקי הכדור בורוסיה 09 דוטמונד" (BV Borussia 09 Dortmund). השם והמספר מייצגים את מקום ותאריך הקמת המועדון. תחילה נבחר הצבע הכחול-לבן לצבע המועדון, אך ב-1913 אימץ המועדון את צבעי הצהוב-שחור של סמל העיר שאיתם הוא נשאר עד היום. האיש החזק במועדון מיום הקמתו היה פרנץ יאקובי, שהיה בתחילה סגן נשיא וב-1916 מונה לנשיא המועדון. יאקובי נשבע להפוך את בורוסיה למועדון הגדול בגרמניה וחתר ללא לאות לקראת מטרה זו. בורוסיה הצליחה לעלות 2 ליגות עד 1914 והגיעה לליגת המשנה. מלחמת העולם הראשונה הקפיאה את הפעילות הספורטיבית עד 1919. בורוסיה שבה לפעילות בליגת המשנה, הצליחה לעלות לליגה העליונה ב-1926, אך סיימה אחרונה וירדה כעבור עונה אחת.
ב-1924 רכש המועדון את האצטדיון העירוני "וויסה ויסה" ושינוי שמו ל"בורוסיה ספורטפלאץ". צעד זה הפך את המועדון לאחד הראשונים בגרמניה עם אצטדיון בבעלותו והגדיל מאוד את הכנסותיו. בורוסיה נותרה בליגת המשנה משך עשור שלם. ב-1930 נפטר יאקובי ובמקומו נבחר אגון פנטרופ שהודח ב-1934 עקב סירובו להצטרף למפלגה הנאצית. אוגוסט בוסה קיבל את מקומו והביא לעמדת המאמן את כוכב העבר של שאלקה, פריץ טאלן. טאלן העלה מהנוער את החלוץ הצעיר אוגוסט לנץ ובנה עליו את הקבוצה שהצליחה להעפיל לליגה העליונה של וסטפאליה (לא הייתה אז ליגה מאוחדת, שוחקו ליגות מחוזיות) ב-1936. כושרו של לנץ לא נעלם מעיני מאמני הנבחרת שהתכוננה לאולימפיאדת ברלין ולנץ זומן לסגל והיה לשחקן הראשון בתולדות בורוסיה שמוזמן לסגל. לנץ הופיע בנבחרת 14 פעמים לפני שנופה סופית עקב סכסוך עם המאמן ספ הרברגר.
העונות הראשונות בליגה העליונה היו מוצלחות עם סגנות ופעמיים מקום 3, תמיד מאחורי האימפריה של שאלקה. ב-1940 הוקפאו הליגות עקב מלחמת העולם השנייה וחזרו רק בשנת 1943. בורוסיה עברה לאצטדיון "רוטה ארדה" החדש שנבנה עוד לפני המלחמה והצליחה לנצח לראשונה בתולדותיה את שאלקה 1-0 משער של לנץ. בשנים הבאות דורטמונד המשיכה להתמודד בצמרת הליגה המחוזית, אך הפסידה כל שנה את האליפות לשאלקה.
ב-1947 מונה פרדיננד פאברה למאמן והצליח להוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית על חשבון האלופה הנצחית שאלקה. כל העיר געשה מהתרגשות ודווח גם על מהומות בין תושבי דורטמונד לתושבי גלזנקירשן הסמוכה, כל רקע היריבות בין שאלקה לבורוסיה. בסיום אותה שנה התאחדו כמה מההתאחדויות האזוריות בצפון-מערב גרמניה והקימו את הליגה העליונה של הצפון-מערב. אדי האבליצ'ק מונה למאמן החדש של הקבוצה והוביל אותה לשתי אליפויות ב-1948-9 ולגמר הגביע ב-1949 בו הפסידה בהארכה למאנהיים. האנס קראטשמאן מונה למאמן ב-1950 והצליח להביא תואר שלישי רצוף לבורוסיה. השלישיה הרצופה הביאה את בורוסיה למעמד של אחת מקבוצות הפאר של גרמניה ולהשתוות לשאלקה השנואה.
דורטמונד הפסידה את האליפות ב-1951 לשאלקה וב-1952 נפלה לתחתית. קראטשמאן פוטר ובמקומו הובא בומבאס שמידט שהעלה מהנוער את השוער הצעיר היינריך קוויאטקווסקי. "קוויאט" נתן עונה אדירה והביא את בורוסיה לאליפות רביעית ב-6 שנים. הוא זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 1954 וזכה איתה באליפות העולם, אחרי הסנסציה על "נבחרת הפלא" של הונגריה בגמר. שמידט הוחלף ב-1955 על ידי הלמוט שניידר. ב-1956 הוחלט על הקמת ליגה מאוחדת לכל מערב גרמניה ודורטמונד זכתה באליפות הבכורה ובאליפות השניה תוך הצגות כדורגל מבריקות בניצוחם של שחקני הנבחרת קוויטקווסקי, שמידט וקלבסה.
בשנים הבאות נחלשה הקבוצה ורק עם מינויו של הרמן אפנהוף למאמן ב-1963 הצליחה לזכות באליפות שלישית והאחרונה במתכונת האחרונה של הליגה הגרמנית. בסיום אותה עונה הוחלט להקים את ה"בונדסליגה". בורוסיה שוב פיספסה דאבל עם הפסד של 3-0 בגמר הגביע להמבורג. כוכב הקבוצה באותה עונה, יורגן שולץ עזב לרומא דבר שהחליש את הקבוצה משמעותית. הקבוצה הצטרפה לגביע האלופות האירופי בעונת 1964 והגיעה לרבע הגמר כאשר בדרך היא מוחצת את בנפיקה ליסבון 5-0. ברבע הגמר ציפתה לה אינטר הגדולה. אחרי 2-2 דרמטי בדורטמונד ניצחה אינטר 2-0 במשחק שערורייתי ב"סן סירו". השופט באותו משחק הורחק מאוחר ליותר לצמיתות בעקבות פרשיית שוחד. שמועות דיברו גם על שוחד באותו משחק, אולם זה מעולם לא הוכח רשמית.
ב-1965 הצליחה בורוסיה לזכות סוף-סוף בגביע אחרי 2-0 בגמר על אאכן. הקבוצה בכיכובם של טילקובסקי ואמרליך הסתערה בכל הכוח על אירופה ב-1966. דורטמונד נתנה סיבוב הופעות אדיר לגביע המחזיקות והגיעה לגמר מול ליברפול הגדולה ב"האמפדן פארק" בגלזגו. גם בגמר הציגו הגרמנים משחק אדיר וניצחו 2-1 משערים של הלד וליבודה. כל גרמניה יצאה מדעתה ובמיוחד תושבי דורטמונד שחגגו את ההצלחה שבוע שלם. אבל הצלחה זו סימלה את תחילתן של "30 השנים הנוראות" של דורטמונד. הקבוצה נכנסה לקשיים כלכליים ב-1972 ירדה ליגה.
בעודה משחקת בליגת המשנה, קיבלה הקבוצה אצטדיון חדש ממועצת ווסטפאליה – "וסטפאלנשטדיון" הכיל אז 54,000 מקומות ונבנה לקראת גביע העולם של 1974. בורוסיה חנכה אותו במשחק מול שאלקה – והפסידה. ההכנסה מהמשחק הצילה את המועדון מפירוק וההכנסות שבאו אחר כך מהאצטדיון החדש החזירו אותה לדרך המלך. ב-1976 הובא אוטו רהאגל למשרת המאמן והוא הצליח להחזיר את הקבוצה לבונדסליגה. אבל בליגה העליונה החיים היו קשים, הקבוצה נלחמה בתחתית ולאחר תבוסה של 12-0 לבורוסיה מנשנגלדבך רהאגל פוטר. בשנות ה-80 המשיכה הקבוצה להתנדנד בין המקום ה-4 ל-16 ולא לעשות שום דבר משמעותי. מאמנים התחלפו כל עונה, שחקנים הוחלפו בסיטונות, אך שום דבר לא עזר.
רק בואו של המאמן הורסט קופל במחצית השניה של עונת 1989 ייצבה מעט את הקבוצה והיא הצליחה לזכות בגביע הגרמני לאחר בצורת של 23 שנים (!) מתארים. בורוסיה ניצחה בגמר 4-1 בגמר את ורדר ברמן הפייבוריטית מצמד של נורברט דיקל, מיל ולוטש. קופל הצליח לייצב את הקבוצה והוליך אותה למקום הרביעי שנתיים ברציפות. ב-תחילת עונת 1990/91 הגיע לקבוצה מאמן חדש וצעיר – אוטמאר היצפלד. איתו הגיע גם תור הזהב של בורוסיה דורטמונד. היצפלד, הטקטיקן המעולה בנה קבוצה איכותית מאוד וההנהלה החדשה של בורוסיה הצליחה למצוא משאבים לחיזוק הקבוצה. סטפן שפויזאט ופלמינג פאולסן הצטרפו לקבוצה בשנת 1992 היא פספסה את האליפות רק בהפרש שערים לשטוטגרט.
ב- 1993 הוביל אותה אוטמאר היצפלד, מאמנה, עד לגמר גביע אופ"א, בו הפסידה ליובנטוס. 4 שנים לאחר מכן, ב- 1997, זכתה דורטמונד בליגת האלופות לאחר שגברה בגמר על אותה יובנטוס ואת הקבוצה אימן אוטמר היצפלד. ב- 2002 זכתה בפעם האחרונה באליפות גרמניה במחזור האחרון של עונת 2001/2002 לאחר שער שכבש אוורטון בדקה ה-79, ולאחר הפסד של לברקוזן זאת אחרי שהובילה מרבית כל אותה עונה. באותה עונה הקבוצה הגיעה עד לגמר גביע אופ"א בפעם השנייה בתולדותיה אך הפסידה לקבוצה ההולנדית פיינורד.
הקבוצה כאמור לא זכתה באליפות הליגה משנת 2002, ובגביע גרמניה משנת 1989. מאז האליפות האחרונה דורטמונד היא קבוצת אמצע טבלה ואף הייתה קרובה לירידה יותר מפעם. כמו כן, הקבוצה מתאפיינת בחילופים רבים בצוות המקצועי בכלל ובעמדת המאמן בפרט. ניהול כספי כושל הוביל למכירת אצטדיונה (למרות שהיא עדיין משחקת בו) ולמכירת שחקני מפתח, בשנים האחרונות במצה הכלכלי התייצב הודות למכירת שחקנים אלו. מכירתם של הכוכבים הצ'כים יאן קולר למונאקו ב 2007 ותומאס רוזיצקי לארסנל ב 2006 פגעו בהשגי הקבוצה והדבר בא לידי ביטוי בעונת 06/07 בה כמעט וירדה לליגת המשנה. עם זאת הקבוצה היא מאוד פופולרית בגרמניה ובעולם בכלל, וקהל רב מגיע למשחקיה הביתיים, ממוצע הקהל שמגיע למשחקיה הביתיים נחשב לגבוה באירופה (מעל 80,000 צופים למשחק).
לאחר עונה גרועה בבירת הבירה הגרמנית תומאס דול,המאמן,פוטר מהמועדון לאחר שסיימה הקבוצה במקום ה-13 כשבמאזנה של הקבוצה 40 נק'. נקודת אור שדול הצליח להשיג בעונה החולפת היא השתתפות בגמר הגביע הגרמני וההעפלה לגביע אופ"א, כשבסיומה של אותה עונה הבלם הוותיק כריסטיאן וורנס פורש לאחר תשע שנים מוצלחות בדורטמונד.
קדנציה חדשה מתחילה לה בדורטמונד עם מיניו של יורגן קלופ לתפקיד המאמן. אוהדיה של בורסיה דורטמונד שברו את שיא הבודסליגה לכמות אוהדים לאימון ראשון,כאשר הגיעו 13,000 אוהדים לאימון הפתיחה. לאחר האימון אמר הקשר שהצטרף לאחרונה ,היינל:"הקהל הטוב בעולם, פשוט מדהים".
חלון העברות בדורטמונד לקרת עונת 2008/9:
הגיעו לקבוצה :תאמאש היינל (קארלסרוהה),פליפה סאנטנה (פיגוארנסה),נאבן סובוטיץ' (מיינץ),פטריק אבומויאלה (ורדר ברמן),לוקאס קרוסה (פדרבורן) ונורי סאהין(חוזר מהשאלה מפיינורד ההולנדית).
עוזבים:סטיבאן פיינר (אברטון),פיליפ דגן(ליברפול),כריסטיאן וורנס(פורש),אלכסנדר באדה(פורש).
סגל הקבוצה לעונת 2008/09
|
|
|
|
|
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History