מדינה

ערך זה עוסק בישות במדע המדינה. אם התכוונתם לערכים בעלי שם דומה, ראו מדינה (פירושונים).

מדינה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כקבוצה של אנשים הגרים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקית ופוליטית.

לפי הגדרה זו, המונח מדינה כולל בתוכו את המושג שלטון, בשימוש אחר, שני המושגים נרדפים. בין סוגי המדינות שהתפתחו עם ההיסטוריה היו ערי המדינה של יוון העתיקה, הריבונות הייתה מוטלת על האזרחים החופשיים של העיר העצמאית.

במהלך ימי הביניים, אירופה הייתה מחולקת לנסיכויות רבות, שריבונותיהן וגבולותיהן השתנו בתכיפות. ממצב זה של אי סדר פוליטי, מדינת הלאום המודרנית, המורכבת מאנשים בעלי אזרחות דומה החיים בטריטוריה מוגדרת, התפתחה בתהליך הדרגתי שהשתרך לאורך מאות שנים. סוג השלטון השתנה, בהתחלה קמו שלטונות מונרכיים לחלוטין ולאחר מכן קמו מונרכיות קונסטיטוציוניות (חוקתיות) או רפובליקות, כמה מהן פדרציות, כלומר איחוד של מדינות במטרה לתת לשלטון המרכזי סמכויות בתחום הביטחון, מדיניות החוץ, האוצר והחוקה. בנוסף, קמו איחודים של מדינות חצי עצמאיות.

במאה ה־20, התפתחה תפיסה שכל לאום הרוצה בכך, זכאי למדינה. שכן לאומיות היא הביטוי של עם לרצונו להתקיים במסגרת חברתית ומדינית משותפת. בו בזמן, משטרים טוטליטריים ודיקטטורים, בהן שליט אחד אוחז בידיו את כל הכוח, התקיימו בכמה מדינות.

סוגית הגבולות של מדינות היא סוגיה חשובה, שתאורטיקנים שונים במדע המדינה נדרשו לה. גבול מדיני זהו קו המגדיר את שטחה של המדינה, בדרך כלל – תוך הסכמה עם שכנותיה או – תחום הים עליו היא יושבת. ישנן מדינות, כדוגמת ישראל, אשר גבולותיהן עדיין אינם מוחלטים בעיני הקהילה הבינלאומית. למרות זאת, בהתאם לתאוריות שונות במדע המדינה, אף על פי שמדינות כישראל אינן בעלות גבולות סופיים, הדבר אינו גורע מהן את הגדרתן כמדינה. בעיקר כיוון שיש במדינות אלו שלטון עצמי, ריבונות, שליטה על אמצעי האלימות (צבא, משטרה), הכרה מצד הקהילה הבינ"ל וכדומה. מאידך, עקב הסיבות שהוזכרו הרשות הפלסטינית למשל, נכון ל־2007 עדיין לא תוגדר כמדינה, למרות שגם היא נדרשת לשאלת הגבולות.

מבחינת הרכב האוכלוסייה, מדינות לאום אתני מתחלקות לשלוש קטגוריות:

• מדינת לאום - מדינה של לאום אחד מרכזי. (לדוגמה: יפן)
• מדינה דו לאומית - מדינה אחת ובה שני לאומים בעלי מעמד שווה. (לדוגמה: בלגיה)
• מדינה רב לאומית - מדינה שבה יושבים לאומים רבים. (לדוגמה: שווייץ).

השלטון במדינה פועל מתוקף שלוש הנחות:

1. הסכמת האוכלוסייה לחיות באותה מדינה ולקבל את מרותה (בעיקר בדמוקרטיות)
2. כוחה של המדינה להשליט סמכות וחוק (ריבונות)
3. יכולתו להפעיל כוח חמוש מאורגן הפועל בשם המדינה ושהכוח הזה הוא היחיד שראוי לפעול-ללא מתחרים.

מאפיינים נדרשים

מאפיינים העיקריים של מדינה על מנת לקבוע שקבוצה לאומית מסוימת תוכל להשיג מדינה:

1. טריטוריה - שטח מוגדר על ידי גבולות קבועים. הטריטוריה אינה חייבת להיות רציפה, והיא יכולה לכלול שטחי ים בתוכה (כדוגמת איי יוון)
2. אוכלוסייה - תושבי קבע אשר מביעים שאיפה לאומית שברובה מונחת על יסוד התנועה הלאומית
3. שלטון - גוף יחיד השולט על האוכלוסייה בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות
4. עצמאות, ריבונות - מדינה ריבונית היא מדינה אשר מסוגלת לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה ללא תלות במדינה אחרת, לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה.

ברגע שיש מדינה וחסר לה אחד לפחות מתוך 4 הסעיפים העיקריים הללו, היא איננה מדינה אמיתית. יש הסבורים כי נדרש גם תנאי חמישי - הכרה מצד מדינות אחרות בקיומה של המדינה.^[1] במצב בו לא קיים שלטון, מתקיים מצב של אנרכיה - ביטול כל צורה של שלטון, כפייה והיררכיה חברתית.

לדוגמה מדינת צרפת בזמן מלחמת העולם השנייה לאחר שנכבשה על ידי הגרמנים, חולקה לשניים:

1. חלק שנשלט על ידי שלטון צבאי גרמני ישיר.
2. חלק שנשלט על ידי צרפת של וישי.

צרפת של וישי הייתה אמנם טריטוריה שנקבעה על ידי הגרמנים, אוכלוסייה צרפתית שהועברה מצפון לצרפת לדרום ואוכלוסייה מקומית באזור וכן שלטון קבוע לצרפת. אך אומנם עם כל סממנים אלו, לא הייתה לממשלה עצמאות ריבונית - היא לא יכלה לנהל את ענייניה, כך שהיא אמנם היא הוגדרה כמדינה אך למעשה פעלה כממשלת בובות שהנאצים הכתיבו לה מדיניות שעל פיה חויבה לפעול.

ראו גם

לנושאים העוסקים במדינות העולם ראו גם: פורטל מדינות העולם

• מדינות
• מדע המדינה
• פורטל:מדינות העולם

הערות שוליים

1. ^ יורם דינשטיין, המשפט הבינלאומי והמדינה (1971), עמ' 100-102.

Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History