סלובקיה

הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא מדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים. המדינה גובלת בפולין בצפון, בהונגריה בדרום, בצ'כיה בצפון מערב, באוסטריה בדרום מערב ובאוקראינה במזרח. סלובקיה נוצרה כמדינה עצמאית לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1993.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 2.1 חוקה 2.2 ממשל 2.3 מפלגות 3 שלטון מקומי 4 כלכלה 5 גאוגרפיה 6 דמוגרפיה 7 חינוך 8 ראו גם 9 קישורים חיצוניים

היסטוריה

מסביבות שנת 450 לפני הספירה התיישבו הקלטים בסלובקיה ובנו יישובים בין השאר בברטיסלאבה ובליפטוב. מטבעות כסף הנושאים שמות של מלכים קלטים הם הממצא הארכאולוגי הכתוב הקדום ביותר שנמצא בסלובקיה. משנת 6 לספירה נבנו עמדות קדמיות של האימפריה הרומאית לאורך הדנובה בתוך סלובקיה. באותו זמן, התגוררו בחלקים אחרים של סלובקיה שבטים גרמאנים אשר כונו על ידי הרומאים ברברים. בין השנים 20-50 לספירה התקיימה ממלכה בשם "וואניוס" של השבט הגרמאני קוודי במערב ומרכז סלובקיה.

השבטים הסלאבים התיישבו באזור מהמאה החמישית. בין השנים 623-658 התקיימה במערב סלובקיה ממלכתו של סאמו, השלטון העצמי הסלובקי הראשון. במאה השמינית נוסדה המדינה הסלאבית הראשונה, נסיכות ניטרה, שמרכזה היה בעיר ניטרה שבמערב סלובקיה. נסיכות ניטרה התרחבה עם השנים וכללה בשיאה את רובה של סלובקיה ושטחים של הונגריה. בשנת 833 הובסה נסיכות ניטרה על ידי נסיכות מוראביה, והממלכה המשותפת כונתה מורבייה הגדולה. למרות שלהלכה היו מאוחדות, זכו שליטי נסיכות ניטרה, שהיו מוראבים לאוטונומיה רבה על גבול העצמאות. החל מהמאה ה-11 סופחה סלובקיה לממלכת הונגריה ועקב פיתוחה היחסי לקחה חלק מוביל בממלכת הונגריה. למשך קרוב למאתיים שנה נוהלה סלובקיה כחבל אוטונומי בשם נסיכות ניטרה בתוך הממלכה ההונגרית. בתקופה זאת האוכלוסייה של ממלכת הונגריה התערבבה, כאשר התיישבו בחלק הצפוני של הונגריה וגרמנים, ולאכים והונגרים התיישבו בסלובקיה. בשנת 1241 פלשו המונגולים לסלובקיה והביאו לרעב גדול שהוביל למות חלק ניכר מאוכלוסיית סלובקיה.

בשנת 1461 הקים מתיאש הוניאדי מלך הונגריה אוניברסיטה בבראטיסלבה, אך האוניברסיטה לא האריכה ימים.

כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה חלקים מהונגריה, עברה בירת ממלכת הונגריה לבראטיסלבה. עזיבת העות'מאנים את הונגריה במאה ה-18 הביאה לירידת קרנה של סלובקיה. בתחילת המאה ה-19 נכנסה סלובקיה ביחד עם ממלכת הונגריה לתוך האימפריה האוסטרית. במהלך אביב העמים בשנים 1848-1849, תמכו הסלובקים בקיסר אוסטריה, בתקווה לפרוש מהחלק ההונגרי (ממלכת הונגריה) של האימפריה האוסטרית, לתוך החלק האוסטרי, אולם הדבר לא עלה בידם. עם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 והכללת סלובקיה בתוכה, סבלו הסלובקים ממדיניות דיכוי שנועדה להטמיע את הסלובקים בתוך העמם ההונגרי. בתי הספר התיכוניים בסלובקיה נסגרו בשנים 1874-1875, והשפה ההונגרית נכפתה על הסלובקים.

בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה פורקה האימפריה האוסטרו-הונגרית וב-1918 צורפה סלובקיה למוראביה ובוהמיה ליצירת צ'כוסלובקיה. בעקבות הסכם מינכן בשנת 1938 וכיבוש פראג במרץ 1939, הכריזה סלובקיה על עצמאות, אך למעשה הייתה גרורה של גרמניה הנאצית.

לאחר מלחמת העולם השנייה כוננה מחדש צ'כוסלובקיה כדמוקרטיה. אולם בשנת 1948 הפכה להיות מדינה קומוניסטית המקורבת לברית המועצות. השלטון הקומוניסטי הופל במהפכת הקטיפה בשנת 1989 ובעקבותיו פוצלה המדינה בין צ'כיה לסלובקיה ב-1 בינואר 1993. ב-1 במאי 2004 סלובקיה הצטרפה לאיחוד האירופי.

פוליטיקה

סלובקיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מערכת רב מפלגתית. הבחירות האחרונות לפרלמנט נערכו ב-1 ביוני 2006 והבחירות לנשיאות בשני סיבובים נערכו ב-3 באפריל 2004 וב-17 באפריל 2004. הנשיא המכהן כיום הוא איוון גאשפארוביץ' וראש הממשלה הוא רוברט פיצו.

חוקה

חוקת סלובקיה רשמי חוקת הרפובליקה הסלובקית היא החוקה אשר נחתמה ב-3 בספטמבר 1992 בטירת ברטיסלבה לאחר אישור המועצה הלאומית הסלובקית ב-1 בספטמבר 1992. החוקה היא אוסף חוקים מסמלי ממדינה ועד זכויות האזרח הגנה על מיעוטים כלכלה ממשל ומערכת משפט.

ממשל

הרשות המבצעת במדינה היא ממשלת סלובקיה שבראשה באופן רשמי עומד הנשיא אשר נבחר לתקופה של חמש שנים.

ראש ממשלת סלובקיה ממונה על ידי נשיא סלובקיה ומגיע מהמפלגה הגדולה ביותר או התמיכה הגדולה ביותר בפרלמנט והוא למעשה זה שעומד בראש הרשות המבצעת. הנשיא ממנה את השרים בהמלצת ראש הממשלה והפרלמנט.

הרשות המחוקקת הפרלמנט שנקרא המועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של סלובקיה אשר מונה כ-150 חברים שנבחרים לתקופה של ארבע שנים בבחירות דמוקרטיות. המועצה היא שמאשרת את החוקה מחוקקת חוקים ומאשרת את התקציב.

הרשות השופטת בסלובקיה היא מערכת בתי המשפט ובראשה בית המשפט העליון השופטים השר נבחרים עי ידי הפרלמנט. ישנם כמה ערכאות במערכת המשפט בסלובקיה הערכה הנמוכה היא בית משפט מחוזי והגבוה ממנה בית משפט אזורי והסמכות השיפוטית העליונה בית המשפט העליון.

מפלגות

סלובקיה היא מדינה דמוקרטית שבה פועלת מערכת רב מפלגתית. המפלגות אשר מיוצגות במועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית הם.

כיוון - המפלגה הסוציל-דמוקרטית האיחוד נוצרי ודמוקרטי הסלובקי - המפלגה הדמוקרטית המפלגה הלאומית הסלובקית

מפלגת הקואליציה ההונגרית מפלגת העם - התנועה למען דמוקרטיה סלובקית התנועה הנוצרית דמוקרטית

שלטון מקומי

סלובקיה מחולקה מנהלית לשמונה מחוזות (kraje) שנקראים על פי הערים הראשיות שבהן. המחוזות נהנים מעצמאות רבה וממשל עצמי רב. אותם מחוזות מתחלקים ל-79 מחוזות משנה.

מחוז ברטיסלבה מחוז טרנאוה מחוז טראנצין מחוז ניטרה

מחוז ז'ילינה באנסקה ביסטריצה מחוז פראסוב מחוז קושיצ'ה

כלכלה

כלכלת סלובקיה היא אחת מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר במזרח-מרכז אירופה, בשלושת השנים האחרונות המדינה השיגה את אחוזי הצמיחה הגבוהים ביותר מבין מדינות האיחוד האירופי במרכז ומזרח אירופה. ב-2006 8.9%, ב-2007 10.4%. האבטלה ירדה משיא של 19.2% בשנת 2001 לפחות מ-8% בתחילת 2008, כאשר הממוצע עומד על כ-10% במדינות האיחוד האירופי.

המדינה התגברה על רוב הקשיים שעומדים בפני כל מדינה שמשנה את כלכלתה מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק בעלת שוק פתוח. בשנת 2001, הממשלה ביצעה התקדמות גדולה בייצוב כלל משקי ורפורמות מבניות נרחבות. מרבית ההפרטה המדינית כמעט הסתיימה, והמערכת הבנקאית כמעט כולה בידיים פרטיות (בעיקר בידי תושבי חוץ), והשקעות החוץ ממשיכות לעלות.

סלובקיה מתכננת להיכנס לגוש האירו כבר מתחילת שנת 2009, במאי 2008 קיבלה המדינה אישור מהבנק המרכזי האירופי להצטרפות רשמית.

בשנת 2007 סלובקיה השיגה תמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה (PPP) מעל מ- 20 אלף דולר.

מבחינת הייצור המדינה, המגזר החקלאי מייצר בעיקר דגנים, פירות, ענבי יין וטבק. סלובקיה מגדלת בקר, חזירים, כבשים, עופות לשחיטה וביצים למשק החלב. התעשייה הסלובקית מיצרת בעיקר טקסטיל, הנעלה, ברזל, פלדה, אבץ ופלסטיק. ויש בה אוצרות טבע כגון גז, נפט, פחם חום, ליגניט, ברזל ועץ.

נכון לשנת 2006, סחר החוץ מתאפיין ביבוא בשווי של 41.84 מיליארד דולר בעיקר נפט גולמי, גז וחומרי גלם אחרים. ומנגד היא מייצאת בשווי 39.64 מיליארד דולר לצ'כיה, גרמניה, פולין, אוסטריה, איטליה, בריטניה ורוסיה.

גאוגרפיה

סלובקיה ממוקמת במרכז אירופה והיא גובלת עם הונגריה בדרום, אוסטריה במערב, צ'כיה בצפון מערב, פולין בצפון ואוקראינה במזרח.

טבע הארץ הוא הררי לאורך כל השטח הצפוני של המדינה בה עוברים הרי הקרפטים. הפסגות המפורסמות במדינה הן הפסגות של הרי טטרה המשמשים כנקודות תצפית פופולריות לתיירים, ובהם יש גם הרבה נהרות ועמקים כמו גם פסגות ההרים המפורסמות של סלובקיה.

דרום המדינה מורכב ממישורים ועמקים, לאורך נהר הדנובה. כמו כן, מלבד הדנובה, במדינה מקווי מים גדולים נוספים כמו נהר הרון ונהר הואח'.

דמוגרפיה

בסלובקיה חיים כמעט 5.5 מיליון נפש אשר מתפלגים מבחינה אתנית באופן הבא: 85.5% מהאוכלוסייה הם סלובקים, 11% מהאוכלוסייה הם הונגרים, אשר מהווים את המיעוט האתני הגדול ביותר במדינה והם מתרכזים בעיקר בדרומה ובמזרחה. מיעוטים אתניים אחרים כוללים גם את הצוענים (1.7%), צ'כים (1%), אוקראינים, גרמנים, פולנים ואחרים.

החוקה הסלובקית מבטיחה את חופש הדת. על כך ההתפלגות הדתית במדינה היא כדלקמן - מרבית האכלוסיה כ-69% הם קתולים. 7% מהאוכלוסייה הם פרוטסטנטים (לותרנים). 4% נוספים הם אורתודוקסים יוונים, 2% הם קלוויניסטים. לגבי שאר האוכלוסייה, או שאין נתונים או שהם משתייכים לזרמים שונים בנצרות.

במדינה חיים כ־ 2,300 יהודים מתוך אוכלוסייה מוערכת של כ-120,000 יהודים שחיו באזור לפני מלחמת העולם השנייה.

במדינה זאת כמו ברוב המדינות הסלאביות יש אלמנט כפרי חזק מאוד. כ-45% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 5,000 איש, ועוד 14% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 1,000 איש.

חינוך

בסלובקיה חייבים הילדים בתשע שנות חינוך חובה. רוב בתי הספר שייכים למבנה לימודים של תשע שנות חינוך יסודי (עד 1990 שמונה שנים) וארבע שנות לימוד תיכוני. עם זאת, ישנם בתי ספר על פי מבנה של 4 שנות לימוד יסודי ושמונה שנות לימוד בגימנסיה. הגימנסיות הם בתי ספר סלקטיביים המקבלים רק מועמדים בעלי יכולות גבוהות. הם מוכוונים להכנת התלמידים ללימודים גבוהים. חלק מהגימנסיות הם בעלי דגש לנושא מסוים דוגמת שפות או מתמטיקה. שבוע הלימודים הוא בן חמישה ימים, מיום שני עד יום שישי. לפני שנות השמונים של המאה ה-20 התקיימו לימודים גם בשבת. חופשת הקיץ מתקיימת בחודשים יולי ואוגוסט בדומה לנהוג בישראל. התלמידים לומדים כשישה שיעורים של 45 דקות ביום לימודים. תעודות עם ציונים בין 1 (הגבוה ביותר) ל-5 (הנמוך ביותר) מוענקות פעמיים בשנה. מקובל בסלובקיה להעניק ציונים גבוהים יחסית למדינות מערב אירופה.

תוכנית הלימודים כוללת לימודי סלובקית של כשעה ביום (למעט בבתי ספר של המיעוטים ההונגריים והאוקראיניים בהם לומדים את שפת האוכלוסייה), לימודי חשבון של כשעה ביום, ולימודי שפה זרה של כארבע שעות שבועיות. עד שנת 1990 היו לומדים רוסית בתור שפה זרה, אולם עם נפילת הקומוניזם עברו ללמד גרמנית וכיום לומדים אנגלית ו/או גרמנית. לימודים נוספים כוללים 6 שעות מדעים, 2 שעות היסטוריה, 2 שעות גאוגרפיה, 2 שעות חינוך גופני ושעת לימודי דת. בחלק מבתי הספר יש שיעורי ציור, חקלאות ומוזיקה אולם בתי ספר רבים מוותרים על שיעורים אלו בגלל מחסור במשאבים. חלק נכבד מהילדים לומדים אומנות בבתי ספר יסודיים לאמנות המלמדים אחר הצהריים.

עד שנת 1990 היו מבחני בגרות כלל מדינתיים בסלובקית, שפה זרה ומתמטיקה. לאחר מכן, בין השנים 1990-2005, היו מבחנים בית ספריים בלבד. החל משנת 2005 הוכנסו שוב מבחנים כלל מדינתיים.

רוב בתי הספר שייכים למדינה המספקת חינוך חינם, כולל השאלה של ספרי לימוד. קצת יותר מ-5% מבתי הספר הם פרטיים, רובם כנסיתיים.

ראו גם

• צ'כוסלובקיה
• מהפכת הקטיפה
• פרוק צ'כוסלובקיה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלובקיה

• תרגום מידע על סלובקיה מספר העובדות של אתר הסי.אי.איי
• מידע פוליטי-חברתי מקיף על סלובקיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• אתר ממשלת סלובקיה
• מועצת התיירות הסלובקית
• Slovakia.com מדריך של סלובקיה

! __

Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History