רוסיה
- ערך זה עוסק ברוסיה, מדינה באירואסיה. אם התכוונתם למדינות נוספות שהיו קיימות בשטח זה, ראו רוסיה (פירושונים).
| הפדרציה הרוסית Российская Федерация |
|||||
|
|||||
| מוטו לאומי: אין | |||||
| המנון לאומי: המנון הפדרציה הרוסית (1) | |||||
 |
|||||
| יבשת | אירואסיה (אירופה ואסיה) | ||||
| שפה רשמית | רוסית | ||||
| עיר בירה | מוסקבה 55°45′N 37°37′E |
||||
| העיר הגדולה ביותר | מוסקבה | ||||
| משטר | רפובליקה פדרלית נשיאותית | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא דמיטרי מדבדב ולדימיר פוטין |
||||
| הקמה - תאריך |
פירוק ברית המועצות 24 באוגוסט 1991 |
||||
| שטח - סה"כ - % מים |
1 בעולם 17,075,200 קמ"ר 0.5% |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
8 בעולם 143,420,309 נפש 8.4 נפש לקמ"ר |
||||
| תמ"ג - סה"כ (2007) - תמ"ג לנפש |
6 בעולם 2,076 מיליארד $ $14,600 |
||||
| מטבע | רובל רוסי | ||||
| אזור זמן | UTC +2 עד +12 (2) | ||||
| סיומת אינטרנט | .ru | ||||
| קידומת בינלאומית | 7+ | ||||
| (1) לרשימת ההמנונים הקודמים ראו המנון רוסיה. (2) ברוסיה יש 11 אזורי זמן שונים. |
|||||
הפדרציה הרוסית (רוסית: Российская Федерация, להאזנה (מידע · עזרה) תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה הגדולה ביותר בעולם. שטחה עולה על 17 מיליון קילומטרים רבועים. היא מדינה טרנס-יבשתית המתחלקת בין אסיה לאירופה. רוסיה חולקת גבול משותף עם: נורבגיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, בלארוס, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, סין, מונגוליה וקוריאה הצפונית.
רוסיה זכתה בעצמאות עם פירוק ברית המועצות בשנת 1991. תחת השלטון הסובייטי היא נקראה "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית" (РСФСР, Российская Советская Федеративная Социалистическая Республика). רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של ברית המועצות, אחת משתי מעצמות העל דאז, היו ברוסיה. כתוצאה מכך, לאחר פירוק ברית המועצות רוסיה ביקשה לקחת את תפקידה ההיסטורי של ברית המועצות כאחת מהמעצמות החשובות בתבל.
Contents |
היסטוריה
-
ערך מורחב – היסטוריה של רוסיה
רוס של קייב ונסיכות מוסקבה
ההיסטוריה של רוסיה מתחילה בתולדותיה של קבוצה אתנית, הידועה בשם הסלאבים. קבוצה זו היא המקור לעמים מזרח אירופאים רבים, דוגמת הרוסים, האוקראינים, הפולנים ואחרים. הישות המדינית הראשונה שהוקמה הייתה קייב-רוס (או רות'ניה של קייב) שנקראה על שם בירתה - קייב, ישות זאת הוקמה בעקבות הגעתו לאזור של שבט רוס מאזור סקנדינביה של היום, אלה היו הויקינגים של מזרח אירופה ובפי המקומיים הם נקראו וואראגי, מלכם הראשון היה רוריק. כיום עיקר שטחי הממלכה הקדומה נמצאים בתחומי אוקראינה. הרוסים התנצרו, תחת שלטונו של ולדימיר הראשון, בשנת 988 בהשפעה ביזנטית ועם נפילתה של ביזנטיון, באמצע המאה ה-15, ראו עצמם הרוסים כממשיכי דרכה (החל מאותה תקופה רוסיה נקראה רומא השלישית).
רוס של קייב לא הצליחה לשמור על אחדותה והיא התפרקה לשלל נסיכויות שנלחמו זו בזו. בתקופה זו עלתה במרכז רוסיה נסיכות ולדימיר ואילו בצפונה התבססה רפובליקה גדולה של נובגורוד. באמצע המאה ה-13 רוסיה נכבשה על ידי המונגולים (מלבד נסיכות נובגורוד ואזורים בצפון מערב המדינה) ונשארה תחת העול הזר כ-100 שנה עד המחצית השנייה של המאה ה-14, כאשר חלקים מסוימים היו מחויבים לשלוח מנחה עד אמצע המאה ה-15. במהלך תקופת השלטון הזר, עלתה קרנה של מוסקבה ואחרי הניצחון על המונגולים בקרב קוליקובו בשנת 1380, הפכה נסיכות זו לדומיננטית. הנסיך איוואן השלישי הצליח למגר סופית את המונגולים בשנת 1480 בעימות שקיבל את השם העמידה הגדולה על נהר האוגר.
שושלת רומנוב
במהלך 200 השנים הבאות ביססה נסיכות מוסקבה את מעמדה באירופה המזרחית. איוואן האיום הכתיר את עצמו בתואר צאר (המקביל לקיסר רומי) באמצע המאה ה-16 כסמל לכוחה הרב. במהלך תקופה זו, ידעה רוסיה מספר פלישות זרות ובאחת מהן אפילו איבדה את השליטה על עיר בירתה לפרק זמן קצר בראשית המאה ה-17. איוואן האיום היה בעצם אחרון השולטים משושלת שבט הרוס. אחריו באה שושלת רומנוב לשלטון בשנת 1613.
למרות הכיבושים הנרחבים, רוסיה פיגרה אחרי מערב אירופה מבחינות רבות. כתוצאה מכך, הצאר פטר הראשון, שעלה לשלטון בסוף המאה ה-17, העביר רפורמות רבות שבסופן הפכה רוסיה למעצמה בינלאומית. הניצחון על שבדיה במלחמה הצפונית הגדולה בראשית המאה ה-18 ביסס את מעמדה החדש.
במהלך המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 הייתה רוסיה אחד הכוחות הדומיננטיים בעולם עם תעשייה מפותחת ומחקר מתקדם. למרות ההתחלה הנאה, המהפכה התעשייתית בוששה להגיע לרוסיה וכתוצאה מכך החל להיווצר פער הולך וגדל בינה לבין מערב אירופה. החל רצף של הפסדים במלחמות דוגמת מלחמת קרים (1854 - 1856) ומלחמת רוסיה-יפן (1904 - 1905). בנוסף אירע ניסיון מהפכני כושל כנגד הצאר - מהפכת 1905. רוסיה הייתה עדה לעליה חדה באבטלה וברמת העוני בשכבות החלשות של חברתה.
ברית המועצות
משברים אלו הגיעו לשיאם במהלך מלחמת העולם הראשונה. הכלכלה הרוסית החלשה לא עמדה בנטל הכבד וקרסה. קריסת הכלכלה, האבדות האיומות בחזית, הרעב הכבד והתעמולה של המתנגדים למשטר דוגמת הבולשביקים ואחרים גרמו לנפילת המשטר המלוכני במסגרת מהפכת פברואר (1917). הממשלה הרוסית הזמנית בראשותו של קרנסקי לא הצליחה להתמודד עם המשבר ונפלה במהפכת אוקטובר שהביאה את ולדימיר לנין לשלטון. הבולשיביקים הכריזו על כינון מדינה חדשה - רוסיה הסובייטית. המדינה שקעה עד מהרה במלחמת אזרחים אכזרית שנמשכה עד 1921.
ב-30 בדצמבר 1922 הוקמה ברית המועצות כאיחוד בין רוסיה למספר רפובליקות סובייטיות נוספות שקמו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר ביוזמת הצבא האדום. המדינה החדשה הסתגרה בענייניה הפנימיים במהלך 20 השנה שחלפו מסיום מלחמת האזרחים, ודאגה לתעש את המדינה ולהשריש את השלטון החדש בעם. ברית המועצות יצאה כשידה על העליונה במלחמת העולם השנייה. המלחמה גרמה למשבר חריף בבריטניה שלא הייתה יכולה לדאוג עוד למעמד הבכורה ורוסיה עלתה לזירה הבינלאומית בתור מעצמת על לצידה של ארצות הברית. המאבק בין שתי מעצמות העל ידוע בתור המלחמה הקרה. מלחמה זו התחממה מעת לעת במלחמות גלויות בין בעלות ברית של המעצמות דוגמת מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. במהלך תקופה זו שלטה ברית המועצות על אימפריה רחבת ידיים באירופה המזרחית והמרכזית. היא דיכאה ביד קשה מספר התקוממויות נגד שלטונה דוגמת המרד בהונגריה, 1956.
בשנת 1964 הודח ניקיטה חרושצ'וב מהשלטון ואת מקומו תפס ליאוניד ברז'נייב. ברז'נייב חיזק בצורה משמעותית את הצבא הסובייטי והגביר את ההגמוניה והיוקרה של ברית המועצות בעולם אך שלטונו התאפיין בשחיתות מתגברת ומיתון כלכלי. לאחר מות ברז'נייב בנובמבר 1982 ידעה ברית המועצות חילופי שלטונות מהירים עם יורי אנדרופוב (1982-1984) וקונסטנטין צ'רניינקו (1984-1985). השניים האחרונים כבר היו חולים מאוד בהיכנסם לתפקיד ולא הספיקו להותיר את חותמם על מדיניות ברית המועצות שלמעשה נשארה זהה כמעט לזו של תקופת ברז'נייב.
התפרקות ברית המועצות ותחיית רוסיה
מיכאיל גורבצ'וב שעלה לשלטון במרץ 1985 לאחר מותו של קונסטנטין צ'רניינקו החולה, ניסה להציל את כלכלתה הקופאת, אך ללא הצלחה. הרפורמות שהנהיג תרמו לנפילת האימפריה הסובייטית ובשנת 1991 לאחר פוטש שהסתיים ללא שפיכת דמים הפכה רוסיה לדמוקרטיה. הרפובליקות הסובייטיות לא רצו להמשיך את דרכן יחד עם רוסיה והתנתקו ממנה בראשית שנות ה-90. רוסיה ניסתה לשמור על מעמד בכורה בין הרפובליקות הפורשות והקימה את חבר המדינות, אך הסדר זה לא מחזיק מעמד. הדמוקרטיה החדשה ידעה מספר משברים, בעיקר מצידם של חסידי השלטון הישן, משברים כלכליים (הקשה מכולם משבר הרובל באוגוסט 1998) והתקפות טרור מצידם של הצ'צ'נים. עם הבאתו לכוח של ולדימיר פוטין בשנת 2000 על ידי בוריס ילצין, רוסיה ביססה את מעמדה הכלכלי ההגמוניה וההשפעה של רוסיה על הפוליטיקה העולמית הורגשה ביתר שאת, בד בבד עברה רוסיה הדרדרות משמעותית בתחום זכויות האדם וחופש הפרט. בדצמבר 2007 התקיימו בחירות לדומה, ורוסיה המאוחדת (מפלגתו של פוטין) זכתה. במרץ 2008 התקיימו בחירות לנשיאות ומקורבו של פוטין דמיטרי מדבדב זכה ברוב קולות לתפקיד.
פוליטיקה
-
ערך מורחב – פוליטיקה של רוסיה
רוסיה היא פדרציה נשיאותית. חוקת רוסיה שאושרה במשאל עם ב-1993 יצרה את הבסיס למשטר נשיאותי. הנשיא בעל סמכויות נרחבות, נבחר בבחירות ישירות כלליות וחשאיות לכהונה בת 4 שנים. מקום משכנו של הנשיא הוא הקרמלין. הנשיא ממנה את הממשלה - את ראש הממשלה, שחייב לזכות באישור ההבית התחתון של הפרלמנט, את סגן ראש הממשלה, את השרים ומעורב במינוי הפקידות הבכירה. בנוסף, הוא מפקד הכוחות המזוינים והמועצה לביטחון לאומי. הנשיא רשאי להוציא צווים ללא אישור הפרלמנט.
הפרלמנט הרוסי, האסיפה הפדרלית, מורכב משני בתים. הבית העליון הוא מועצת הפדרציה המורכבת מ-176 צירים הממונים לתקופת כהונה בת 4 שנים (2 נציגים מכל אחד מ-88 הסובייקטים הפדרליים). הבית התחתון, הדומה, מורכב מ-450 צירים הנבחרים לתקופת כהונה של 4 שנים. בבחירות יחסיות.
בנוסף, יש בכל אחת מהרפוליקות המרכיבות את רוסיה שלטון עצמי הכולל נשיא.
כלכלה
-
ערך מורחב – כלכלת רוסיה
התפרקות ברית המועצות
על פי מדד הפיתוח האנושי רוסיה נחשבה עד ל-1991 כמדינה בעלת רמת פיתוח אנושית גבוהה (מעל 0.8) אך בשנים הראשונות שלאחר התפרקות ברית המועצות נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר) לקיים כלכלת שוק וצמיחה כלכלית בריאה. עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991 הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה", עם נפילה חדה בתמ"ג, גרעון תקציבי עצום, רזרבות מט"ח אפסיות ואינפלציה משתוללת.
הסיבות לכך היו התעשייה הבלתי תחרותית, אובדן שווקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי, העדר תשתית עסקית חלופית לשלטון הכלכלי הריכוזי והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. הייתה חשיבות עליונה לנטילת כל המעצורים להתפתחות כלכלית, בין היתר למנוע התערבות ממשלתית ולתת חופש מוחלט בהתנהלות כלכלת שוק על פי הוגה תורת הקפיטליזם אדם סמית.
המאמצים לשלב את רוסיה בכלכלה העולמית, לכונן בה כלכלת שוק הוגנת (הפרטות שקופות וביסוס מנגנונים אנטי-מונופוליים) ולערוך שינויים מבניים טורפדו על ידי קבוצות כוח וביניהם האוליגרכים. אף עפ"י קשיים אלו חוותה רוסיה צמיחה כלכלית מסוימת ב-1997, אך זו ירדה לטימיון לאחר המשבר הכלכלי שחוותה רוסיה-"משבר הרובל" באוגוסט 1998: במשבר זה זינקה האינפלציה ל-85%, שער החליפין צנח, המערכת הבנקאית קרסה והממשלה הודיעה על אי עמידה בחובותיה (פשטה רגל). מאז 1999 נהנית רוסיה מצמיחה כלכלית שנשענת על מחירי נפט וגז גבוהים ורפורמות בתחום המיסוי, תחבורה, רגולציה ועוד. הצמיחה הכלכלית והעודפים הגדולים בתקציב מובילים לצמצום החוב הציבורי. במקביל להפרטה שמתבצעת, ישנה גם הלאמה של מגזרים מסוימים במשק בעלי חשיבות אסטרטגית גדולה לממשל כמו אנרגיה, מכרות, הגנה ואווירונאוטיקה.
השיקום וההתעצמות הכלכלית
ההתאוששות, בעיקר בשנת 2000 עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון, באה עם צמצום ההוצאות הממשלתיות והורדת החוב הציבורי, תהליך שמתמשך עדיין בשנת 2007. הורדת המיסוי להכנסה ליחידים ל-13% (הכנסה רוחבית) ולחברות ל-24% מהרווחים, הביאה לגידול ביוזמה עסקית והשקעות חוץ ברוסיה. רוסיה עדיין תלויה מאוד ביצוא חומרי גלם כמו: נפט, גז טבעי, מתכות, ועץ. יצוא חומרי הגלם כמו כן גם תפוקתם עדיין מרכיבים חלק עיקרי מהתוצר הלאומי, אך חלקם יורד בתקופה האחרונה עם העלייה בצריכה הפרטית שעולה בקצב של 12% בשנה (שנים 2001-2006) וגידול בתוצר הפיננסי. רוסיה צפויה להוריד את המע"מ מ-18% ב-2005 ל-13% ב-2009. האבטלה נכון לאוגוסט 2007 עומדת על 5.7% (על פי ארגון העבודה הבינלאומי ILO)
הצריכה הפרטית מונעת מעליית המשכורות מ- 62 דולר ב-1999 לכ-700 דולר בחודש (מעודכן למרץ 2008), כמו גם מהגדלת קצב לקיחת ההלוואות ומשכנתאות מבנקים בשליטה ממשלתית בשם סברבנק ווונשטורגבנק.
החוב הציבורי של רוסיה ירד מ-90% התמ"ג בשנת 1999 ל-8% בשנת 2006. העודף בחשבון השוטף של רוסיה הגיע בשנת 2006 ל-105 מיליארד דולר (רביעית בעולם בתחום זה).
חברות אנרגיה וחומרי גלם גדולות, כגון יוקוס, רוסנפט וגזפרום ששוויה $300 מיליארד (השלישית בגודלה בעולם), צמחו ברוסיה בזכות משאביה הטבעיים.
בשנים האחרונות, עקב הצמיחה הכלכלית המהירה ומחירי הנפט הגבוהים שגורמים להיכנסות גבוהות מהמצופה ובעקבותם לעודף תקציבי, ב-1 בינואר 2004 החליטו רשויות רוסיה על הקמת "קרן הייצוב הלאומית"- קרן עתודות פיסקליות שאליה מועברות ההכנסות העודפות של המדינה. נכון ל-1 בנובמבר 2007 העתודות בקרן זו עומדות על כ-148 מיליארד דולר (3,600 מיליארד רובל). במקרה של ירידה חדה במחירי הנפט, תשתמש רוסיה ברזרבות שבקרן זו להבטחת התקציב. סיבה נוספת של הקמת קרן זו היא שאם יחזרו ההכנסות העודפות של האוצר הרוסי לשוק, תעלה האינפלציה. הכספים שבקרן זו משמשים גם לתשלומי חובות.
ביולי 2006 רוסיה ביטלה את כל המגבלות על הסחר במטבע המקומי (רובל רוסי) בניסיון לגרום להתחזקותו בשווקים הבינלאומיים ולהגברת הזרימה של ההשקעות הזרות בכלכלה המקומית.
בעקבות העלייה המתמדת ברמת החיים, רוסיה חזרה בשנת 2005, לרמת פיתוח אנושית גבוהה כפי שהיה לפני התפרקות ברית המועצות.
רמת חיים
נכון לשנת 2006 כ-14% מהתושבים בגיל העבודה חיו מתחת לקו העוני, המייצג הכנסה נמוכה מ-150$ לחודש. הקיטוב בהכנסות התרחב מאוד לאחר התפרקות ברית המועצות וההכנסות של העשירון העליון הן פי 15.8 מהעשירון התחתון. ככל הנראה ההכנסות הבלתי מדווחות, מהן נהנות בעיקר השכבות הגבוהות, מגדילות את הפער עוד יותר. כוח העבודה הרוסי מונה כ-74.6 מיליון עובדים, והשכר הממוצע הוא כ-700 דולר [1]. החל משנת 2005 גדל השכר הנומינאלי ברוסיה בכ-30%-35% בכל שנה [2].
כיום ברוסיה חיים כ-87 מיליארדרים (בשטח הפדרציה, בעלי אזרחות רוסית, על פי פורבס) ועם שווי ממוצע של 5.9 מיליארד דולר, רק בארצות הברית חיים יותר מיליארדרים (גילם הממוצע ברוסיה הוא 45) (נכון לשנת 2006). מוסקבה ראשונה בעולם במספר המיליארדרים שחיים בה (74) לפני ניו-יורק (71) ולפני לונדון (36) (נכון לשנת 2007). כ-119 אלף מיליונרים (שווי נכסים נזיל) חיים היום במדינה. מעמד הביניים (הכנסה מעל אלף דולר בחודש) ברוסיה גדל בקצב איטי אך גובר והולך, יחסו באוכלוסייה נאמד בין 25%-35% בשנת 2006. נכון לאוקטובר 2006 ישנם כ-147.8 מיליון מנויים לטלפון נייד המייצג רמת החדרה של 101.8 מנויים לכל 100 אנשים. נכון לסוף שנת 2006 מהווה האבטלה כ-6.6% מכוח העבודה.
תחזיות
על פי התחזיות, בתנאי שמחירי הנפט לחבית ישארו סביב ה-100 דולר, הכלכלה הרוסית הריאלית צפוייה להתייצב ב-2009 על 2,000 מיליארד דולר (14,300$ לנפש) (בשנת 2007 היה ערכה הריאלי 1,286 מיליארד דולר) ובכך בעצם להיות הכלכלה השנייה בגודלה באירופה (אחרי גרמניה) או הכלכלה השישית בגודלה בעולם. התמ"ג ביחס לכוח הקנייה (PPP) בשנת 2007 היה 14,600 דולר לנפש או 2,076 מיליארד דולר למשק כולו.
רזרבות הזהב והמטבע הזר (מטבע החוץ) על פי נתוני הבנק המרכזי הגיעו (נכון ל-4 באפריל 2008) ל-508 מיליארד דולר (השלישית בעולם בתחום זה). קצב הגידול של רזרבות המטבע הזר ברוסיה הן מהגבוהות בעולם והן גדלות בקצב ממוצע של כ-4 מיליארד דולר לשבוע. רוסיה שלישית בדירוג לאחר סין ויפן עם 1,650 ו-1,200 מיליארד דולר, בהתאמה [3].
לאחר תשלום החוב הציבורי שנותר מתקופת ברית המועצות למועדון פריז בחודש אוגוסט 2006, ירד נטל החוב אל מתחת ל10% מהתמ"ג ונכון לחודש אפריל 2007 החוב נמצא סביב 6-7% מהתמ"ג. לאחרונה חזה השר לפיתוח כלכלי, גרמן גרף, שעד שנת 2010 הוא צפוי לרדת אל 2% מהתוצר. מקרה זה ייחודי בהיסטוריה הרוסית והעולמית כאשר מדינה בסדר גודל כזה מתקיימת למעשה ללא חוב ציבורי
אך למרות התחזית האופטימית רוסיה לא צפויה לעבור את מערב אירופה ביחס של תמ"ג לנפש בתקופה הקרובה.
סרגיי איבנוב, סגן ראשון של ראש ממשלת רוסיה, חזה כי כבר ב-2020 התמ"ג לנפש הראלי יגיע לכ-30 אלף דולר, רמה פיתוח השווה היום לרמת פיתוח של מדינות מערב אירופה. כמו כן רוסיה תיהיה בחמישיה הראשונה של העולם במונחי תמ"ג כללי [4].
קשיים
הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים היום פחות מ-20% מהתמ"ג), היות שהכלכלה מנוהלת על ידי מונופוליים ענקים, הבנק האירופאי והבנק העולמי ניסו ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית עד היום. כחלק ממדיניות מכוונת של הממשל הרוסי, חברות זרות בתחום הבנקאות אינן מורשות לחדור למשק הרוסי. אך לאחרונה הגיעו להסכם עם ארצות הברית, כחלק מהסכם הכניסה של רוסיה לארגון הסחר העולמי, לתת מרחב השתתפות חלקי לחברות בנקאיות ברוסיה.
ריכוזיות יתר של היצור התעשייתי והמגזר הפיננסי באזורי הבירה, הביאו לאי שיווין כלכלי משמעותי בין אזור העיר והמחוז מוסקבה לבין חלקים נרחבים אחרים במדינה. בעוד שאזור מוסקבה מייצר את שליש התמ"ג הרוסי גרים בו רק עשירית מהאוכלוסייה.
מחירי הדירות בעיר הבירה עלו בצורה לא פרופורציונלית לרמת המשכורות (לכ-5000 דולר למ"ר לעומת שכר ממוצע של 1045 דולר לחודש) בשנים האחרונות ומהווים מכשול רציני לרמת החיים ברוסיה, בהינתן המצב הקיים האקונומיסט ופורבס העריכו את מוסקבה כהעיר היקרה ביותר בעולם.
רוסיה ידועה כאחת המדינות המושחתות ביותר באירופה, דבר שמנע ממנה להגדיל את ההשקעות הזרות במדינה בתקופת המעבר. הסיבה להקפי השחיתות הגדולים נעוצה בעובדה שחלקים נרחבים מהכלכלה הרוסית נמצאים באפלה או בצללים (הכנסות או הוצאות שלא מדווחות), כספים רבים נמצאים בידיים פרטיות ולא בחשבונות הבנקיים משמשים לתשלומי שוחד לפקידי ממשלה בכירים שבהם מרוכזים כוחות יתר (מעל המקובל בכלכלות המפותחות) בנוסף לתיקצוב נמוך של הממשלה את משרדיה ומשכורות נמוכות משמעותית במגזר הציבורי ביחס למקובל במגזר הפרטי. לגורמים אלו יש השפעה מאוד רחבה על כל המוסדות הקיימים במדינה.
תחבורה
-
ערך מורחב – תחבורה ברוסיה
שטחה העצום של הפדרציה הרוסית גורם לקושי בתנועה ברחבי המדינה. נתיב התחבורה הראשי במדינה הינו הרכבת הטרנס סיבירית. ככלל, רוב התנועה ברחבי המדינה מתבצעת באמצעות רכבות. עד עצם היום הזה אין ברוסיה כביש בינעירוני המחבר בין החלקים השונים של המדינה. לרוסיה נמלי ים, החשובים שבהם נמצאים בולדיווסטוק, פרימורסק, מורמנסק, סנקט פטרבורג, מגדן וארכנגלסק.
חלוקה אדמיניסטרטיבית
-
ערכים מורחבים – מחוזות פדרליים של רוסיה, קראיים של רוסיה, רפובליקות של רוסיה
עקב היותה המדינה הגדולה בעולם, מחולקת הפדרציה הרוסית למספר רב של יחידות אדמיניסטרטיביות, הכפופות לשלטון הפדרלי. סה"כ מורכבת רוסיה מ-83 סובייקטים פדרליים אשר מתוכם 21 רפובליקות, 46 אובלסטים, 9 מחוזות מסוג של "קראיים", המחוז היהודי האוטונומי, 4 מחוזות אוטונומיים נוספים ושתי ערים פדרליות (מוסקבה וסנקט פטרבורג).
ב-2001 נוצרו 7 מחוזות חדשים לחלוקה שצוינה לעיל. המחוזות האלו נקראים מחוזות פדרליים והם נוצרו לצורך ניהול.
גאוגרפיה
-
ערך מורחב – גאוגרפיה של רוסיה
הפדרציה הרוסית היא מדינה טרנס-יבשתית המכילה את רוב יבשת אירואסיה. למרות שחלק ניכר מהאזורים הארקטים והסוב-ארקטיים נמצאים בשטחה, השטח הנותר הוא עצום עד כדי כך, שרוב תנאי האקלים העולמיים חלים בו. שטחה הוא כשליש מכלל יבשת אסיה, וכתשיעית מכלל יבשות העולם.
בחלק האירופאי וגם בחלק האסיתי רוב השטח מורכב ממישורים ענקיים. המישורים האלה הם בראש ובראשונה ערבה בדרום ומיוערים בכבדות בצפון עם גידולי טונדרה ליד החופים הצפוניים. רכסי הרים נמצאים ליד הגבול הדרומי, כמו למשל הרי קווקז, שבהם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אירופה - הר אלברוס (5,663 מ'). בנוסף להרי קווקז ישנה שרשרת הרים נוספת - הרי אלטאי. בחלקים המזרחיים מתנשא רכס ורחויאנסק. במרכז יש את רכס הרי אורל המחלקים את אירואסיה לאסיה ואירופה.
אורך החופים הכולל של רוסיה הוא מעל 37,000 ק"מ הגובלים עם אוקיינוס הקרח הצפוני, האוקיינוס השקט וכמה ימים פנימיים כמו הים השחור, הים הבלטי והים הכספי. מספר ימים הם חלקים של אוקיינוסים כמו ים בארנץ הים הלבן, ים קארה, ים לאפטייב והים הסיבירי הצפוני שהם חלק מהאוקיינוס הצפוני. ים ברינג, ים אוחוצק והים היפני הם חלק מהאוקיינוס השקט. האיים הגדולים הם: נוביה זמליה, אדמתו של פרנץ-יוזף, האיים הסיביריים החדשים, אי ורנגל, האיים הקוריליים והאי סחלין.
בנוסף לימים זורמים ברוסיה כמה עשרות נהרות גדולים. לרשימת הנהרות ראו נהרות רוסיה.
הימות הגדולות הן - ימת באיקל שהיא ימת המים המתוקים העמוקה בעולם, ימת לאדוגה וימת אונגה.
רצועות הזמן
ברוסיה יש 11 אזורי זמן שונים. המידע הזה מטעה במידת מה, כי זה לא מראה את הרוחב האמיתי של המדינה, אלא יותר את הרוחב היחסי של החלק הצפוני. הנקודה המזרחית ביותר של רוסיה היא אי הדיאומד הגדול (אוסטרובה ראטמאנובה). הנקודה המערבית ביותר היא מפרץ דנציג. המרחק בקו ישר ביניהם הוא כ-6,600 ק"מ. בניגוד לזה, המרחק בין שתי הנקודות הכי רחוקות ברוסיה הוא כ-8,000 ק"מ (לשם השוואה - אורך קו המשווה הוא כ-40,000 ק"מ).
דמוגרפיה
-
ערך מורחב – דמוגרפיה של רוסיה
צפיפות האוכלוסין ברוסיה היא נמוכה מאוד (כ-9 אנשים לק"מ מרובע). כ-71% מהאוכלוסייה חיים בחלק האירופאי (80% אם מחשיבים גם את אזורי האורל). ברוסיה יש יותר מ-160 קבוצות אתניות שונות. בשנת הסקר 2002 חיו ברוסיה כ-145 מיליון בני-אדם.
לפי מרשם האוכלוסין בשנת 2002 79.8% הם רוסים, 3.8% טטרים, 2% אוקראינים ואחרים. כ-84% שייכים למשפחת העמים ההינדו-אירופאים (מתוכם כ-99% הם סלאבים), כ-8.5% מגיעים ממשפחת העמים הטורקים, 3.5% ממשפחת העמים הקווקזים, 2% הם פינו-אוגרים, 0.5% הם מונגולים. מספר היהודים על פי הערכות הוא בין 230 אלף למיליון, כאשר מחצית האוכלוסייה חיה במוסקבה וכחמישית בסנקט פטרבורג. בשנת 1970 מספר היהודים בברית המועצות נאמד ב־2.15 מיליון, שלישית בעולם אחרי ארצות הברית וישראל. בעקבות התפרקות ברית המועצות עזבו את רוסיה מיליוני אירופאים (בעיקר גרמנים, מיעוטים קטנים של צ'כים, יוונים ופינים) ויהודים (בעיקר לארצות הברית, ישראל וגרמניה).
הרוסים, כמו גם קבוצות אתניות אחרות במזרח אירופה, שייכים למשפחת העמים הסלאבים שמהווה את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באירופה.
כ-200 אלף בני אדם מהגרים לרוסיה כל שנה מתוכם כמחציתם הם רוסים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר, בנוסף יש כ1.5 מיליון מהגרים בלתי חוקיים (רובם ממרכז אסיה, קווקז, אוקראינה, מולדובה וסין).
למרות ההגירה רוסיה מאבדת כ-500 אלף עד 700 אלף בני אדם כל שנה (כ-0.5% בשנה) כתוצאה מאחוזי לידה נמוכים (כ-1.3 ילדים לאישה) ואחוזי תמותה גבוהים (בעיקר של גברים בגיל העבודה).
השפה הרוסית היא השפה הרשמית היחידה, אך רפובליקות אוטונומיות מכניסות לעתים קרובות את השפות האתניות כשפה רשמית שנייה ברפובליקה. האלפבית הקירילי הוא היחיד שמשמש את האוכלוסייה ברוסיה. רוב הרוסים הם נוצרים פרבוסלאבים.
מספרם של המוסלמים נאמד ב-14 עד 20 מיליון (תלוי במקורות), המהווים כ-14%-10% מהאוכלוסייה. רובם מרוכזים באזור דרום הוולגה, צפון הקווקז ומערב סיביר, מיעוטים גדולים קיימים גם בערים הגדולות. כמעט כולם הם סונים ורובם מגיעים ממשפחת העמים הטורקים והקווקזים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוסיה |
- Gov.ru - פורטל של הממשלה הרוסית (ברוסית)
- האתר הרשמי של הקרמלין, באנגלית
- פורטל חדשות נוסף, באנגלית
- פורטל חדשות כלכלי, באנגלית
- תומר ריבל, התפרקות ברית המועצות
- themarker, שווי השוק של גזפרום - בעברית
- סקירת יחסי ישראל רוסיה לאור משבר הגרעין האיראני, רן פורת, באתר "אומדיה"