תיירי הנרי


Free Web Hosting with Website Builder
תיירי הנרי
מידע אישי
שם מלא תיירי דניאל הנרי
תאריך לידה 17 באוגוסט 1977 (1977-17-08, )(בן 31)
גובה 1.88 מטר
כינוי טיטי, Va Va Voom, המלך הנרי
תפקיד חלוץ מרכזי
מידע על המועדון
מועדון נוכחי ברצלונה
מספר 14
מועדוני נוער
1983-1989
1989-1990
1990-1992
1992
1992-1995		 סי.או לז אולי
יו.אס פלאזו
ורסאי
קלרפונטן
מונאקו
מועדונים מקצועיים*
1993-1998
1999
1999-2007
2007-		 איי אס מונאקו
יובנטוס
ארסנל
ברצלונה		 110 (20)
16 (3)
254 (174)
35 (15)

נבחרת לאומית**
1997- צרפת 107 (48)

* מידע על מספר ההופעות (השערים) במועדון
נכון לתאריך 26 באוקטובר 2008
** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת
נכון לתאריך 26 באוקטובר 2008

תיירי דניאל הנרי (בצרפתית: Thierry Henry - נהגה: טְיֶירי אַנְרִי; נולד ב-17 באוגוסט 1977) הוא כדורגלן צרפתי המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת הכדורגל ברצלונה ובנבחרת צרפת.

הנרי נולד וגדל בלז אולי, פרבר של פריז, שם שיחק בילדותו במספר קבוצות מקומיות וגילה פוטנציאל גדול כחלוץ. א.ס. מונאקו זיהתה את כשרונו ובמדיה הופיע לראשונה כמקצוען. לאחר ששיחק במונאקו, עבר הנרי לשחק באלופת איטליה דאז, יובנטוס. בתום עונה בודדת בקבוצה הצטרף לארסנל.

בארסנל זכה הנרי לתהילה ככדורגלן. הוא הפך למלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים, שלזכותו 226 שערים בכל המסגרות. הנרי זכה עם ארסנל בשתי אליפויות, שלושה גביעים אנגליים, היה מועמד פעמיים לכדורגלן השנה בעולם, נבחר פעמיים לכדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת הכדורגלנים ושלוש פעמים לכדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת העיתונאים. בשתי עונותיו האחרונות בארסנל כיהן כקפטן הקבוצה, והוביל אותה לגמר ליגת האלופות לשנת 2006. ביוני 2007, לאחר שמונה שנים בלונדון, עבר הנרי לברצלונה.

הנרי הפגין את כישוריו גם במדי הנבחרת הצרפתית, עמה זכה במונדיאל 1998 וביורו 2000. באוקטובר 2007 הוא שבר את שיאו של מישל פלטיני כמלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים. כיום הנרי הוא קפטן הנבחרת.

תוכן עניינים

משפחתו ונעוריו

הוריו של הנרי נולדו בשני איים קריביים השייכים לצרפת. אביו, אנטואן הנרי, היגר מגוואדלופ, ואמו, מריס הנרי, היגרה ממרטיניק. הוא נולד וגדל בסביבה העירונית של העיר לז אולי, בפרוור של פריז. עובדת היותו צרפתי עזרה לו בקריירה האירופית, כיוון שלפי חוקי אופ"א מותר לשתף עד שלושה שחקנים לא-אירופיים בכל קבוצה, ולכן יש להנרי עדיפות על פני שחקנים זרים. על אף היות המקום פרבר עני יחסית של פריז, בלז אולי היו להנרי תנאים טובים יחסית לפיתוח כשרונו, כולל מספר קבוצות ילדים מקומיות ותשתיות אימון חדישות.[1] עוד כשהיה בן שש הציג הנרי פוטנציאל יוצא דופן, מה שהביא את קלוד שזל לגייס אותו לקבוצה המקומית "סי.או. לז אולי". אביו לחץ עליו להגיע לאימונים, אף־על־פי שהילד לא נמשך במיוחד לכדורגל.[2] בשנת 1989 הצטרף הנרי ל"יו.אס. פאלזו", קבוצה מקומית נוספת מהקומונה השכנה ששיחקה אז בליגות הנמוכות בצרפת, אך אחרי שנה הייתה מחלוקת בין המועדון לאביו, ולכן הנרי עבר ל"וורסאי שאטיון", קבוצה מקצוענית-למחצה, לשנתיים. מאמן "יו.אס פלזו", ז'אן מרי פנזה, המדריך לעתיד של הנרי, עבר עמו לשם.

קריירה קבוצתית

הנרי במשחק נגד צ'רלטון אתלטיק בשנת 2006

מונאקו (1992-1998) ויובנטוס (1999)

בשנת 1990 שלחה קבוצת איי.אס. מונאקו את אחד מציידי הכשרונות שלה לצפות במשחק של הנרי. הנרי הבקיע את כל ששת שערי קבוצתו, ורסאי שאטיון, וזו ניצחה 6-0. מאתר-הכשרונות הציע לו להצטרף למונאקו ללא מבחני קבלה, ולאחר מכן ביקש שהנרי ישלים קורס בודד במקצוע שייבחר באקדמיית הכדורגל קלרפונטן היוקרתית. לאחר סיום הקורס הצטרף למונאקו של ארסן ונגר כשחקן נוער. לאחר מכן חתם הנרי על חוזה מקצועי עם הקבוצה וערך את הופעת הבכורה שלו בשנת 1994. מכיוון שהאמין שמהירותו, שליטתו בכדור וכשרונו יעזרו לו להביס את מגני הקבוצות היריבות, שיבץ ונגר את הנרי כקיצוני שמאלי, שחקן שמשחק בעיקר בצדו השמאלי של המגרש ומנסה לפרוץ את ההגנה בעזרת כדרור ומהירות. בעונתו הראשונה במדי מונאקו הבקיע הנרי שלושה שערים ב-18 הופעות.

ונגר החל לחפש אחר העמדה המתאימה ביותר להנרי, ובשלב מסוים שקל לשנות את תפקידו לחלוץ, עם עזיבתו של החלוץ הבכיר בקבוצה, סוני אנדרסון. בחסות מאמנו זכה הנרי בתואר השחקן הצרפתי הצעיר הטוב ביותר של שנת 1996. בעונת 1996/97 הבקיע הנרי תשעה שערי ליגה ועזר למועדון לזכות באליפות צרפת. בעונת 1997/98 היה להנרי תפקיד מפתח בהובלת הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות, ובין היתר גם קבע שיא צרפתי בכך שהבקיע שבעה שערים בתחרות.[3] בעונתו השלישית במונאקו נקרא הנרי לסגל נבחרת צרפת, ולקח חלק בזכיית הנבחרת במונדיאל 1998. גם בתקופה ששיחק במונאקו המשיך הנרי בביצועיו המרשימים, ובמשך חמש עונותיו עם המועדון הצרפתי הבקיע 20 שערי ליגה ב-105 הופעות.

בינואר 1999 עזב הנרי את מונאקו ועבר ליובנטוס, אשר שילמה עבורו 10.5 מיליון פאונד - סכום נאה לשחקן בגילו באותה עת.[2] ביובנטוס שיחק הנרי כקיצוני, אך בגלל חוסר יכולתו להתמודד עם שחקני ההגנה של הליגה האיטלקית בתפקיד שהוצב בו, הבקיע רק שלושה שערים ב-16 הופעות.

ארסנל (1999–2007)

הנרי שימש כקפטן ארסנל לאחר מעברו של פטריק ויירה הצרפתי ליובנטוס ב-2005.

לאחר שלא הצליח להתבסס באיטליה, נמכר כרטיס-השחקן של הנרי על ידי יובנטוס באוגוסט 1999 לארסנל במחיר של 10.5 מיליון פאונד, שם חזר שוב לעבוד עם מאמנו לשעבר במונאקו, ארסן ונגר. ונגר היה משוכנע שכשרונו של הנרי מצדיק את מחירו. [4] ונגר העביר את הנרי לתפקיד חלוץ, מהלך שהניב תוצאות מעולות בשנים לאחר מכן. אף־על־פי־כן, כאשר לא הצליח להבקיע בכל שמונה הופעותיו הראשונות בקבוצה, עלו ספקות לגבי יכולתו להסתגל למשחק הקשוח והזריז של הכדורגל האנגלי. לאחר מספר חודשים קשים באנגליה, התוודה הנרי שנאלץ "ללמוד את כל אמנות ההבקעה מחדש".[1] הספקות בטלו כאשר סיים את עונת 1999/00 עם כמות מרשימה של 26 שערים.

בעונת 2000/01 סיים הנרי כמלך השערים של הקבוצה. ארסנל, שהייתה לה ההתקפה הטובה ביותר בליגה, הצליחה להיצמד ליריבתה הגדולה מנצ'סטר יונייטד, אך בסופו של דבר הפסידה במרוץ האליפות; משום כך, נותר הנרי מתוסכל מכך שעדיין לא עזר לקבוצה לזכות בתואר כלשהו.[4]

עונת 2001/02 הייתה מוצלחת במיוחד עבור ארסנל והנרי. ארסנל, עם הנרי בחוד ההתקפה, זכתה ב"דאבל" שלישי בהיסטוריה של המועדון. נוסף לזכייה בתאריו הראשונים עם המועדון, הוכתר הנרי כמלך השערים של הליגה, עם 24 שערים. אוהדי נבחרת צרפת שאפו שהנרי, יחד עם זינדין זידאן, יובילו את הנבחרת לזכייה במונדיאל 2002, בעקבות יכולתו הטובה במדי קבוצתו, אך אלופת העולם לא הצליחה לעבור את שלב הבתים וכך נכשלה בהגנה על התואר.[4]

עונת 2002/03 הייתה מוצלחת יותר מקודמתה עבור הנרי, שהבקיע 42 שערים ו"בישל" 23 נוספים. הנרי זכה עם ארסנל בגביע האנגלי בפעם השנייה ברציפות. על אף שעמדה בראש הליגה האנגלית במשך רוב העונה, איבדה ארסנל את יתרונה, ולבסוף מנצ'סטר יונייטד זכתה בתואר. במשך העונה התחרה הנרי ברוד ואן ניסטלרוי ממנצ'סטר יונייטד על תואר מלך השערים של הליגה, אך בסופה הפסיד לו בהפרש של שער בודד. בתום העונה נבחר הנרי ככדורגלן השנה בליגה האנגלית על ידי השחקנים ומטעם העיתונאים. כאשר זכה הנרי בתואר סגן שחקן השנה בעולם לשנת 2003, התבסס מעמדו כאחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם.[5]

בעונת 2003/04 היה הנרי שחקן מפתח בעונה מוצלחת של הקבוצה. בזכות שיתוף פעולה עם שחקנים כגון דניס ברגקאמפ, פטריק ויירה ורובר פירס הייתה ארסנל הקבוצה הראשונה במאה השנים האחרונות שסיימה את העונה ללא הפסד בליגה, ובתוך כך גם זכתה באליפות. מלבד בחירתו בשנית ככדורגלן השנה לפי התאחדות השחקנים והתאחדות העיתונאים, הנרי נבחר לסגן שחקן השנה בעולם לשנת 2004, בדומה לשנה שקדמה לה. הנרי, אשר הבקיע 39 שערים בכל המסגרות, סיים כמלך השערים של הליגה, וכן בתואר "נעל הזהב האירופית". למרות זאת, בדומה לשנת 2002, הנרי כשל בהובלת הנבחרת הלאומית ביורו 2004.

בעונת 2004/05 איבדה ארסנל את האליפות לצ'לסי, והתנחמה בזכייה בגביע האנגלי. הנרי שמר על שמו כאחד החלוצים המובילים באירופה כשסיים שוב כמלך שערי הליגה, ועם 31 שערים בכל המסגרות, הוא זכה בנעל הזהב האירופית במשותף עם דייגו פורלאן. בעקבות עזיבתו של פטריק ויירה באמצע 2005 הציבו את הנרי בתפקיד הקפטן כדי לקשור אותו לקבוצה, אף על פי שהעמדות המועדפות לתפקיד כמנהיגי הקבוצה הן ההגנה או הקישור, שלשחקנים בהן מיקום טוב יותר העוזר להם להבין את המשחק. בתפקידו כקפטן, היה עליו להנהיג את שאר שחקני הקבוצה, שרובם היו צעירים וחסרי ניסיון.[2]

עונת 2005/06 הייתה עונה מוצלחת עבורו. ב-17 באוקטובר 2005 הבקיע הנרי שני שערים במשחק מול ספרטה פראג בליגת האלופות, ובכך שבר את שיאו של איאן רייט כמלך שערי הקבוצה בכל זמנים, עם 185 שערים בקבוצה.[6] ב-1 בפברואר 2006 הבקיע הנרי שער לרשתה של וסטהאם יונייטד, שהעלה את סך שעריו בליגה ל-151, ובכך שבר את שיאו של השחקן קליף בסטין כמלך השערים של הקבוצה בליגה.[7] הנרי הבקיע מעל ל-100 שערים באצטדיון הייבורי, הישג שאין כמוהו בהיסטוריה של המועדון, והישג ייחודי בפרמייר ליג.[8] הוא סיים את העונה כמלך שערי הליגה,[2] ונבחר, בפעם השלישית בקריירה, ככדורגלן השנה של התאחדות העיתונאים.

למרות הצלחתו האישית של הנרי, קבוצתו כשלה שוב בניסיונה לזכות באליפות הליגה. הישג השיא של הנרי בליגת האלופות בתקופתו עם ארסנל היה ההגעה לגמר הטורניר במאי 2006. ארסנל הפסידה לברצלונה, ובכך סיימו עונה נוספת ללא אליפות או גביע. דבר זה, בשילוב עם חוסר ניסיונם של שחקנים רבים בקבוצה, הוביל להשערות רבות כי הנרי יעבור למועדון אחר. למרות זאת, הוא הכריז על אהבתו למועדון וחתם על חוזה לארבע שנים, ואף אמר שיישאר בארסנל לנצח.[9] סגן יושב-ראש הקבוצה, דיוויד דין, חשף כי המועדון, לפני שהנרי חתם על הארכת החוזה, דחה שתי הצעות של 50 מיליון פאונד ממועדונים ספרדיים בתמורה להנרי.[10] אילו ההעברה הייתה מתממשת, היא הייתה היקרה ביותר בכל הזמנים, אף יותר מזו של זינאדין זידאן שעבר מיובנטוס לריאל מדריד בתמורה ל-47 מיליון פאונד.[10]

את רוב עונת 2006/07 החמיץ הנרי עקב פציעות. הוא הספיק להבקיע 10 שערים ב-17 משחקי ליגה במדי ארסנל לפני הופעתו האחרונה בעונה בפברואר. לאחר שסבל מפציעות בברכיו, רגליו וגבו, נקבע כי הוא כשיר לשחק, והוא נכנס כמחליף בדקות האחרונות במשחק ליגת האלופות נגד פ.ס.ו איינדהובן, אך החל לצלוע זמן קצר לאחר כניסתו. סריקות ביום שלמחרת גילו כי יזדקק לשלושה חודשי החלמה לפחות עקב פציעות חדשות במפשעה ובבטנו. כתוצאה מהפציעות נאלץ הנרי להחמיץ את יתר העונה.[11] ונגר ייחס את הגורם לפציעותיו המרובות של הנרי למספר המשחקים הרב והעומס בעונה הקודמת, שכן הנרי השתתף במספר רב של תחרויות; הוא חזר והדגיש כי הנרי יישאר במועדון ויתאקלם מחדש בקבוצה בעונת 2007/08.[12]

ברצלונה (החל מ-2007)

הנרי מוצג בקאמפ נואו

ב-25 ביוני 2007, לאחר סדרת שמועות והכחשות, הועבר הנרי לברצלונה בתמורה ל-16.1 מיליון פאונד.[13] הוא חתם על חוזה לארבע עונות, ובעיתונות דווח כי משכורתו 6.8 מיליון אירו לעונה.[14] כמו כן, נחשף כי הסכום הנקוב בסעיף השחרור שלו הוא 125 מיליון אירו. הנרי הסביר שעזיבתו של דין ואי-הוודאות המתמשכת בנוגע לעתידו של ונגר הן הסיבות לעזיבתו.[15] הנרי עזב את ארסנל כמלך שערי הקבוצה בליגה בכל הזמנים עם 174 שערים, וכמלך שעריה במסגרות האירופיות עם 42 שערים.[2]

הנרי פתח היטב את העונה בקבוצה החדשה. ב-19 בספטמבר 2007 הבקיע את שערו הראשון בעונה במשחק ליגת האלופות מול ליון, שבו ניצחה ברצלונה 3-0. הוא המשיך את ביצועיו הטובים בשלושער מול לבאנטה. למרות הפתיחה המוצלחת, עם הצבתו כשחקן כנף במשך רוב העונה, לא הצליח הנרי לחזור על הישגיו הגדולים בארסנל. יתר על כן, הייתה זו העונה השנייה ברציפות שבה לא זכתה ברצלונה בתואר משמעותי. מבחינה אישית, סיים הנרי את העונה כמלך השערים של קבוצתו עם 19 שערים, אחד יותר מסמואל אטו ושלושה יותר מליונל מסי, שני שחקני התקפה בולטים של ברצלונה.

נבחרת לאומית

להנרי הייתה קריירה מוצלחת בנבחרת צרפת. בזכות משחקים טובים במונאקו, זומן הנרי לראשונה בחייו להשתתף במשחק בינלאומי בנבחרת הצעירה של צרפת ביוני 1997. במדי הנבחרת הצעירה שיחק באליפות העולם לנוער 1997. תוך ארבעה חודשים זימן מאמן הנבחרת הבוגרת את הנרי לנבחרת. השחקן, שהיה אז בן 20, ערך את הופעת הבכורה שלו במדי צרפת ב-11 באוקטובר 1997, בניצחון צרפת על נבחרת דרום אפריקה. המאמן התרשם מאוד מהנרי, ומשום כך כלל אותו בסגל הנבחרת במונדיאל 1998. הנרי פרץ לתודעה הבינלאומית כשסיים את הטורניר כמלך שערי הנבחרת עם שלושה שערים.[16] לאחר המונדיאל, ביום הבסטיליה 1998, הוענק להנרי אות לגיון הכבוד בדרגת אביר.

הנרי היה מעורב בזכייתה של הנבחרת ביורו 2000. בטורניר הבקיע שלושה שערים, ביניהם שער השוויון במשחק נגד נבחרת פורטוגל בחצי הגמר. בזכות שלושת השערים הוא היה למלך השערים של הנבחרת פעם נוספת. צרפת ניצחה את פורטוגל בתוספת הזמן בזכות בעיטת עונשין של זינאדין זידאן, ובגמר את נבחרת איטליה בתוספת הזמן. הודות לניצחון בגמר, זכה הנרי במדליה הבינלאומית השנייה בקריירה שלו.

במונדיאל 2002 הודחה נבחרת צרפת כבר בשלב הבתים בלי שהבקיעה שער אחד בכל שלושת המשחקים. צרפת הפסידה במשחק הראשון בבתים, ובמשחק לאחר מכן קיבל הנרי כרטיס אדום על עבירה מסוכנת. עקב ההרחקה לא שיחק במשחק השלישי, שבו הפסידה צרפת 2-0 לנבחרת דנמרק.

הנרי חזר לשחק היטב במדי נבחרתו בגביע הקונפדרציות 2003. על אף חסרונם של שחקני המפתח זינאדין זידאן ופטריק ויירה, צרפת זכתה בטורניר, בעיקר בזכות המשחק הנהדר של הנרי, שהוכרז כאיש המשחק על ידי פיפ"א בשלושה מתוך חמשת משחקיה של צרפת.[2] בגמר, במשחק נגד קמרון, הבקיע הנרי את שער הניצחון בתוספת הזמן, שהעניק לצרפת את הגביע. הנרי נבחר לשחקן המצטיין של התחרות על ידי אדידס וכן זכה בנעל הזהב של הטורניר, שכן היה מלך השערים עם ארבעה שערים.[2]

ביורו 2004 הנרי שותף בכל משחקי הנבחרת והבקיע שני שערים. צרפת ניצחה את נבחרת אנגליה בשלב הבתים אך הפסידה לאלופה העתידית, יוון, 1-0 ברבע הגמר. במונדיאל 2006 הנרי עדיין היה אחד מהשחקנים הקבועים ב-11 הפותחים. הוא שובץ כחלוץ בודד, ולמרות התחלה פושרת בטורניר הוא היה אחד השחקנים הבולטים. הוא הבקיע שלושה שערים, כולל שער נגד האלופה המגנה, ברזיל. אף-על-פי-כן, צרפה הפסידה לאיטליה בבעיטות עונשין בגמר. הנרי היה אחד מעשרת המועמדים לפרס כדור הזהב של הטורניר, פרס שהוענק בסופו של דבר לחברו לנבחרת, זידאן.[17] הנרי נבחר ל-FIFPro XI, רשימה אליה נכנסים השחקנים הטובים בעולם באותה שנה (לפי בחירת חברי איגוד FIFPro).[18]

ב-17 באוקטובר 2007 הוא הבקיע צמד שערים במשחק נגד ליטא, שבזכותם עקף את מספר השערים של מי שהיה עד אז מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, מישל פלטיני. ב-3 ביוני 2007 הופיע הנרי בפעם ה-100 במדי הנבחרת הלאומית, במשחק מול נבחרת קולומביה. בכך, היה השחקן הצרפתי השישי אי-פעם שהגיע להישג כזה.

ביורו 2008 החמיץ את משחק הפתיחה של נבחרתו עקב פציעה. הנרי הבקיע את שערה היחיד של נבחרת צרפת בטורניר בהפסד 4-1 לנבחרת הולנד. בזכות השער הפך לשחקן השלישי בהיסטוריה של אליפות אירופה שמבקיע בשלושה טורנירים שונים, אחרי יורגן קלינסמן וולדימיר שמיצר. במשחק השלישי והמכריע בשלב הבתים, ענד הנרי את סרט הקפטן. צרפת הפסידה לנבחרת איטליה והודחה מן הטורניר. מאז משחק זה מכהן הנרי קפטן הנבחרת.

סגנון משחק

הנרי היה זה שבעט את רוב הבעיטות החופשיות של ארסנל.

אף-על-פי ששיחק כחלוץ בנעוריו, שיחק הנרי במונאקו וביובנטוס כקיצוני. כשהצטרף לארסנל בשנת 1999, הציב ונגר את הנרי כחלוץ, תפקיד נעוריו, כאשר לרוב שיחק לצדו ההולנדי דניס ברגקאמפ. בעונת 2005/06 עבר ונגר לשחק במערך של 4-5-1 בתכיפות גבוהה, לאחר שבמשך שנים כמעט שלא סר ממערך של 4-4-2. השינוי אילץ את הנרי להסתגל מחדש להרכב הקבוצה, והוא שיחק מספר רב של משחקים כחלוץ בודד.[19] למרות זאת היה להנרי חלק עיקרי בשערים רבים של הקבוצה. ונגר אמר על עמיתו הצרפתי: "תיירי הנרי יכול לקחת את הכדור במחצית המגרש ולהבקיע שער שאף אחד אחר בעולם לא מסוגל".[20]

אחת הסיבות להצלחתו של הנרי כחלוץ היא שמירתו על קור רוח במצבי "אחד על אחד" ויכולתו להבקיע ממצבים כאלה.[21] יתרון זה, בשילוב עם קצב רגליו הזריז, הוביל לכך שבאופן רגיל הוא חדר את הגנת היריב והבקיע.[22] כאשר הוא משחק בהתקפה, הנרי ידוע בכך שהוא נוהג להתקרב לאגף השמאלי,[23] מה שמאפשר לו לתרום מספר "בישולים" רב. בין העונות 2002/03 ו-2004/05 "בישל" הנרי כמעט 50 פעמים בסך הכול, ולזכות כך אפשר לזקוף את סגנון המשחק שלו ואת רצונו, כפי שטען במספר ראיונות, ליצור מצבים עבור חבריו לקבוצה.[6] בשל הרבגוניות שלו במשחק - ביכולתו לשחק גם כקיצוני וגם כחלוץ - הנרי איננו חלוץ אופייני, אך הוא באופן עקבי אחד החלוצים היעילים באירופה. הנרי היה הבחירה הראשונה לבעיטת בעיטות חופשיות ובעיטות עונשין במדי ארסנל, ומשום כך מספר רב של שערים נזקפים לזכותו ממצבים אלו.

פרסים

הנרי זכה בפרסים רבים בקריירת הכדורגל שלו. הוא נבחר לסגן כדורגלן השנה בעולם ב-2003 וב-2004. באותן שנים נבחר גם לכדורגלן השנה מטעם התאחדות השחקנים. הנרי הוא השחקן היחיד שנבחר לכדורגלן השנה לפי בחירת העיתונאים שלוש פעמים, בשנים 2003, 2004 ו-2006, וגם היחיד שזכה בתואר כדורגלן השנה של צרפת ארבע פעמים. הוא נכלל בקבוצת השחקנים הזרים של הפרמייר ליג של העשור בשנת 2003,[24] ובשנת 2004, פלה, שחקן כדורגל הנחשב כטוב ביותר בתולדות הכדורגל, כלל אותו ברשימת 125 הכדורגלנים הגדולים בכל הזמנים שעדיין בחיים.

מבחינת כמות שערים, זכה הנרי בשנים 2004 ו-2005 בנעל הזהב האירופית. בשנת 2005 חלק הנרי את התואר עם שחקנה של ויאריאל, דייגו פורלאן. הנרי הוא השחקן הראשון אי-פעם שזכה בתואר שנתיים ברציפות. יתר על כן, הוא היה מלך השערים של ליגת העל האנגלית בארבע עונות, ב-2002, ב-2004, ב-2005 וב-2006. הנרי היה הכדורגלן הראשון שמבקיע מעל ל-20 שערים לעונה במשך 5 עונות רצופות, בין השנים 2002 ו-2006.[25] הוא השחקן שהבקיע את מספר השערים השלישי בגודלו בליגה האנגלית, אחרי אלן שירר ואנדי קול, ששיחקו מספר עונות רב הרבה יותר מזה של הנרי. ב-17 באוקטובר 2007 הבקיע הנרי את שערו ה-42 עבור נבחרת צרפת ובכך הפך למלך שעריה בכל הזמנים, לפני מישל פלטיני, מלך השערים הקודם עם 41.

בעקבות הישגיו הוא נחשב כיום בעיני מספר רב של מאמנים, כדורגלנים ואוהדי כדורגל כאחד מהכדורגלנים הטובים בתבל.[26] בנובמבר 2007 הוא דורג במקום ה-33 באיגוד הסטטיסטיקנים של הכדורגל ברשימת "הכדורגלנים הטובים אי פעם".[27]

מחוץ לכדורגל

חיים אישיים

הנרי התחתן עם הדוגמנית האנגלייה קלייר מרי, שאותה פגש בזמן הצילומים לפרסומת של רנו קליאו, ב-5 ביולי 2003, וב-27 במאי 2005 נולדה לזוג ילדה. הנרי חי עם משפחתו בבית יוקרתי בהמפסטד, פרוור של לונדון. זמן קצר לאחר שעבר לברצלונה בקיץ 2007, הצהירו הוא ואשתו על גירושיהם. הנרי נאלץ לוותר על חלק גדול מהונו, שהוערך בכ-25 מיליון פאונד,[28] למען אשתו ובתו. הנרי שמר על פרטיות משפחתו, ולכן מעט ידוע על חייו עם אשתו ובתו.

מעורבות חברתית

הנרי חבר בצוות יוניצ"ף-פיפ"א, שבו הופיע לצד כדורגלנים אחרים בסדרה של תוכניות טלוויזיה שנצפו על ידי מיליוני אוהדים ברחבי העולם בזמן מונדיאל 2002 ו-2006. בתוכניות הללו מקדמים השחקנים את הכדורגל כמשחק שחייב להירתם לעזרת הילדים.[16]

הנרי הוא דובר פעיל במלחמה נגד גזענות בכדורגל. הוא עצמו היה קורבן לגזענות בעבר; המאורע הגזעני הבולט ביותר שהנרי סבל ממנו היה בזמן משחק אימון מול נבחרת ספרד ב-2004.[29] אנשי צוות הטלוויזיה הספרדית שמו לב שלואיס ארגונס, מאמן נבחרת ספרד, התייחס להנרי כ"חרא שחור". המאורע גרר תגובות נרעשות בתקשורת הבריטית, והיו קריאות לפיטוריו של ארגונס.[30] הנרי וחברת נייקי החלו בקמפיין נגד הגזענות בכדורגל לאחר המאורע. בשנת 2007 הציג אותו "טיים מגזין" בקטגוריית "הגיבורים והחלוצים" ברשימת "מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם" (Time 100).‏[31]

הופעות בפרסום מסחרי

בשנת 2006 הוערך הנרי כאחד מעשרת הכדורגלנים השווים ביותר מבחינה מסחרית.[32] ב-2001 היה הנרי הדמות המרכזית בפרסומת למכונית המשפחתית, רנו קליאו. הפרסומת הפכה את המושג "וה וה וום" (va-va-voom, "חיים" או "תשוקה") לפופולרי. המילה אף הוספה למילון אוקספורד.[33] במהלך מונדיאל 2006 לקח הנרי חלק עיקרי בפרסומת של נייקי בשם "ז'וגה בוניטו", ביטוי שפירושו בפורטוגזית "לשחק יפה". קשריו עם נייקי פסקו לאחר מונדיאל 2006, כאשר חתם על עסקה עם ריבוק. הוא הופיע בפרסומות תחת הכותרת "אני מה שאני" (I am What I am). בפברואר 2007 נבחר הנרי לאחד משלושת השגרירים של ג'ילט ב"תוכנית האלופים". התוכנית, שהתיימרה לכלול את שלושת ה"אתלטים המוכרים, המוערכים והמצליחים ביותר כיום", כללה גם את רוג'ר פדרר ואת טייגר וודס.

סטטיסטיקות קריירה

הנרי וחברו לקבוצה רובין ואן פרסי במשחק של ארסנל

מועדון

(נכון ל-26 באוקטובר 2008)[2][34]
מועדון עונה ליגה גביע[35] אירופה סך הכול
הופעות שערים בישולים הופעות שערים בישולים הופעות שערים בישולים הופעות שערים בישולים
א.ס. מונאקו 1994/95 8 3 ? 0 0 ? 0 0 ? 8 3 ?
1995/96 18 3 ? 3 0 ? 1 0 ? 22 3 ?
1996/97 36 9 ? 3 0 ? 9 1 ? 48 10 ?
1997/98 30 4 ? 5 0 ? 9 7 ? 44 11 ?
1998/99 13 1 ? 1 0 ? 5 0 ? 19 1 ?
סך הכול 105 20 ? 12 0 ? 24 8 ? 141 28 ?
יובנטוס 1998/99 16 3 2 0 0 0 0 0 0 16 3 2
סך הכול 16 3 2 0 0 0 0 0 0 16 3 2
ארסנל 1999/00 31 17 9 5 1 0 12 8 0 48 26 9
2000/01 35 17 3 4 1 0 14 4 0 53 22 3
2001/02 33 24 5 5 1 0 11 7 0 49 32 5
2002/03 37 24 23 6 1 0 12 7 0 55 32 23
2003/04 37 30 9 4 4 0 10 5 2 51 39 11
2004/05 32 25 15 2 0 0 8 5 0 42 30 15
2005/06 32 27 7 2 1 0 10 5 2 44 33 9
2006/07 17 10 6 3 1 1 7 1 0 27 12 7
סך הכול 254 174 77 31 10 1 84 42 4 369 226 82
ברצלונה 2007/08 30 12 8 7 4 0 10 3 2 47 19 11
2008/09 5 3 2 0 0 0 5 1 1 10 4 3
סך הכול 31 12 8 7 4 0 10 3 2 47 19 10

נבחרת צרפת

עונה הופעות שערים
1997/98 10 3
1998/99 1 0
1999/00 11 5
2000/01 8 2
2001/02 9 2
2002/03 13 10
2003/04 12 5
2004/05 7 2
2005/06 15 7
2006/07 6 3
2007/08 10 6
2008/09 5 3
סך הכול 107 48

תארים

מונאקו

ארסנל

ברצלונה

נבחרת צרפת בכדורגל

 תארים אישיים:

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: תיירי הנרי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיירי הנרי

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Anthony, Andrew, "Thierry Henry, you're having a laugh", observer.guardian.co.uk
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 Goal.com Profile: Thierry Henry, goal.com
  3. ^ Soccerbase stats for AS Monaco Semi Final game, soccerbase.com
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Thierry Henry Bio, jockbio.com
  5. ^ Ronaldinho wins Fifa player award, news.bbc.co.uk
  6. ^ 6.0 6.1 Winter, Henry, "Record-breaking Henry still a master of humility", telegraph.co.uk
  7. ^ Arsenal 2–3 West Ham, news.bbc.co.uk
  8. ^ MY LOVE AFFAIR WITH HIGHBURY - HENRY, sportinglife.com
  9. ^ Henry Happy To End Career At Arsenal, goal.com
  10. ^ 10.0 10.1 Xinhua News. "Arsenal rejected 50 million-pound bids for Henry, says Dein", people.com.cn
  11. ^ Clarke, Richard, "Henry ruled out for the remainder of season", arsenal.com
  12. ^ Wenger: Henry staying with Gunners, soccernet.espn.go.com
  13. ^ תיירי הנרי עבר לברצלונה תמורת 24 מיליון יורו 22 ביוני 2007, ynet‏
  14. ^ Thierry Henry signs for Barcelona, nationmultimedia.com
  15. ^ Thierry: Why I'm going, thesun.co.uk
  16. ^ 16.0 16.1 2006 FIFA World Cup - Thierry Henry, top scorer and role model, unicef.org
  17. ^ Sent-off Zidane named best player, news.bbc.co.uk
  18. ^ Ronaldinho regains FifPro crown, news.bbc.co.uk
  19. ^ Clarke, Richard, "Henry - Why I must adapt to our new formation", arsenal.com
  20. ^ Clarke, Richard, "Wenger - Don't compare Eduardo to Henry", arsenal.com
  21. ^ Mike Woitalla, Claudio Reyna, (אפריל 2004). More Than Goals: The Journey from Backyard Games to World Cup Competition. Human Kinetics, 122. ISBN 0736051716. 
  22. ^ Hansen, Alan, Alan Hansen's column, news.bbc.co.uk
  23. ^ Jacob Daniel, The Complete Guide to Coaching Soccer Systems and Tactics, pg 190, (Reedswain Inc.).
  24. ^ THIERRY HENRY, premierleague.com
  25. ^ Thierry Henry: The wizard of Highbury, abc.net.au
  26. ^ China Daily. Wenger: Henry is the world's greatest, people.com.cn
  27. ^ Raynor, Dominic, "Your Verdict: 100 greatest ever footballers", soccernet.espn.go.com
  28. ^ Thierry Henry and wife granted divorce uk.reuters.com, ‏ 4 בספטמבר 2007
  29. ^ Aragones fined for Henry remarks - news.bbc.co.uk
  30. ^ Family urged Aragones to resign - news.bbc.co.uk
  31. ^ Parker, Tony, Thierry Henry, time.com
  32. ^ Ronaldinho's brand worth more than Beckham's, Reuters
  33. ^ Va-va-voom is in the dictionary, news.bbc.co.uk
  34. ^ HENRY, footballdatabase.com
  35. ^ כולל הגביע הצרפתי, גביע הליגה הצרפתית, גביע איטליה, הגביע האנגלי, גביע הפוטבול ליג, מגן הקהילה וסופרקופה דה אספנייה.
ערך מומלץ